דילוג לתוכן העיקרי

ראש השנה | דף כא | "מקודש"

בסוגייתנו מסופר על האמורא לוי, שהגיע מארץ ישראל לבבל ביום שבני בבל חשבו שהוא י"א בתשרי, אולם לפי בני ארץ ישראל התאריך היה י' בתשרי:

"לוי אקלע לבבל בחדסר בתשרי. אמר: בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא. אמרי ליה: אסהיד! אמר להו: לא שמעתי מפי בית דין מקודש".

בעלי התוספות על אתר מעלים שאלה מתבקשת – כיצד הגיע לוי מחוץ לתחום ביום הכיפורים, ומשיבים שלוי הגיע ביום הכיפורים ממקום קרוב, שהיה בתוך התחום. כמו כן, בעלי התוספות מבהירים שאף על פי שלוי עצמו צם, הוא נמנע מלהעיד לבני בבל על התאריך משום שהוא לא שמע מפי בית הדין 'מקודש', וחכמים קבעו שמי שלא שמע מבית הדין בפירוש שהחודש מקודש – אינו יכול להעיד על קידוש החודש.

אמנם, עדיין הדבר קשה – הלוא אנשי בבל אכלו ביום הכיפורים, ומדוע לוי נמנע מלהצילם מאיסור כרת זה?

הריטב"א הסביר שגם אם לוי היה מעיד, בני בבל לא היו סומכים על עדותו: חכמים הסתמכו על ההלכה שבני הגולה יכולים לקבוע חודשים ומועדים באופן שונה מבני ארץ ישראל, כל עוד לא שמעו עדות כשרה שבני ארץ ישראל קבעו את התאריך באופן אחר, ולכן עדותו החלקית של לוי, שלא שמע מפי בית הדין 'מקודש', לא הייתה מחייבת את בני בבל.

הרשב"א העלה אפשרות שונה מעט, ולפיה הדבר נכון רק אם בני בבל כבר קידשו את המועד על פי חשבונם, אבל אם עדיין לא נקבע המועד – מקבלים את העדות ועושים כמניין ארץ ישראל אף אם העד לא שמע את ההכרזה 'מקודש'. על פי הסבר זה, אם לוי היה מגיע מוקדם יותר – היו מקבלים את דבריו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)