מתי עונים אמן?
מתי עונים "אמן"?
בסיומה של ברכה, נוהגים לענות "אמן". מה משמעותו של מענה זה?
ה"בית יוסף" (סי' קכ"ד) מסביר כי "אמן" הוא מלשון "אמונה". העונה אמן אחר ברכת חבירו מכריז שהוא מודה שכל הנאמר בברכה - הבקשה, השבח או ההודאה לקב"ה - הוא אמת. הגמרא בברכות נד ע"ב קובעת כי "גדול העונה אמן יותר מן המברך", והדברים פשוטים: הברכה היא הכרזה, וה"אמן" שלאחריה הוא אשרור להכרזה זו. לכן, גדול העונה אמן, שכן הוא יוצק תוכן להכרזה הנאמרת בברכה.
מלשון הרמב"ם משמע שעניית ה"אמן" היא חובה, ואילו מלשון הטור משמע שהדבר אינו חובה, אלא שמי שעונה "אמן" - מקיים מצווה חשובה. ה"ביאור הלכה" (סי' רט"ו) מוכיח שגם לדעת הטור יש חובה לענות אמן, אך רק כאשר שומעים את הברכה כולה. אדם ששמע ברכה מקוטעת - אין עליו חובה לענות "אמן".
הגמרא בברכות קובעת ש"כל העונה אמן אחרי ברכותיו - הרי זה מגונה". בעל "ערוך השולחן" מסביר שאדם זה דומה לאדם המבקש בקשה מאדם חשוב, ומוסיף בחוצפה ואומר שאין לו ספק שבקשתו תתמלא. מקרה מיוחד, שבו אדם עונה "אמן" אחר ברכתו שלו, הוא בסוף מערכת של כמה ברכות, כאשר ה"אמן" חותם את מערכת הברכות. לכן, השולחן-ערוך פוסק שנוהגים לומר "אמן" בסוף ברכות קריאת-שמע של ערבית (לאחר "שומר עמו ישראל לעד"), לאחר ברכת ההלל ("יהללוך"), ולאחר פסוקי דזמרה ("ישתבח"). אמנם, הרמ"א חולק על כך, ולכן אשכנזים אינם נוהגים לענות אמן אחר ברכתם בברכות אלו.
ברכה יוצאת דופן, שאף האשכנזים נוהגים לענות בה "אמן" אחר ברכתם, היא ברכת "בונה ירושלים" שבברכת המזון, שכן מטרת ה"אמן" היא להפריד בין שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, שהן מדאורייתא, לבין הברכה הרביעית, שהיא מדרבנן.
האם עונים "אמן" כאשר שומעים ברכה ברמקול? הגרש"ז אוירבך כותב שכאשר נמצאים בסביבת המברך, יש לענות "אמן" אפילו שומעים את קולו רק דרך הרמקול; אולם כאשר נמצאים בריחוק מקום (כגון, כששומעים ברכה ברדיו) - אין לענות "אמן". בגמרא (סוכה נא ע"ב) מסופר כי "דיופלוסטון של אלכסנדריא" היה בית כנסת ענק של גולי בית ראשון, ובו - מפאת גודלו - נהגו להניף סודרים באוויר בסוף הברכה, כדי שהרחוקים יידעו לענות "אמן". הרי לנו שכאשר נמצאים באותו מקום, אפילו אם הוא גדול מאוד, יש לענות "אמן" אחר ברכת המברך. אחרונים אחרים, ביניהם שו"ת "מנחת אליעזר", סברו כי ניתן לענות אמן גם כששומעים ברכה ברדיו.
לסיום, נעיר שיש לענות "אמן" גם אחרי ברכתו של קטן שהגיע לגיל חינוך, ולא רק על ברכתו של גדול, וכן שהרמ"א פוסק שעונים "אמן" אף על ברכתו של גוי.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)