נדרים | דף לט | ביקור מודר הנאה שחלה

המשנה בסוגייתנו קובעת שמותר לאדם לבקר את חברו המודר ממנו הנאה כשהוא חולה, אך בעמידה בלבד. הגמרא מסבירה שהסיבה לכך היא גזירה שמא המבקר ישהה בבית חברו יותר מן הצורך ויהנהו (משום שמקובל ליטול שכר על ביקור ממושך כזה, והוא עושה זאת בחינם).

מקורה של סברה זו בדבריו של רבי שמעון בן אליקים להלן (מב ע"ב) ביחס לשדה בשנת השמיטה. לדבריו, מעיקר הדין היה מותר למודר הנאה להיכנס לתוך שדה חברו כדי לקחת מפירותיו, אך יש חשש שמא ישהה בשדה יותר מן הדרוש, ולכן עליו לקחת רק מהפירות שניתן להגיע אליהם מחוץ לשדה.

נראה שחכמים סברו שבביקור חולים אין חשש בעמידה, משום שמקובל לבקר חולים בישיבה, והעמידה תזכיר לאדם שחברו מודר הנאה ממנו ושעליו להימנע משהייה ארוכה מדי. לעומת זאת, ליקוט הפירות בשדה רגיל להיעשות בעמידה, ואין בעמידה שינוי שיזכיר לאדם להימנע מהתמהמהות יתרה.