נדרים | דף מא | אוכל עימו על השולחן

המשנה בסוגייתנו מציינת שמותר לאדם המודר הנאה מחברו לאכול עימו על שולחן אחד. דין דומה מופיע במסכת חולין (קז ע"ב), ולפיו מותר לשני אנשים השוהים באכסניה לאכול על שולחן אחד, כשהאחד אוכל גבינה וחברו אוכל בשר, ואין לחשוש שמא אחד יאכל משל חברו; על אף שאסור להעלות בשר וגבינה על שולחן אחד (שם קד ע"ב). הסיבה לכך היא שאין חשש שמא שני האורחים באכסניה יבואו לאכול זה ממאכליו של זה, בניגוד לאדם אחד שיש לפניו שני סוגי מאכלים.

על פי זה ניתן להבהיר גם את הדין שבסוגייתנו: אם אין חשש ששני אנשים שאינם מכירים זה את זה יאכל זה משל זה, קל וחומר שאדם שנדר הנאה מחברו, ומן הסתם הם שונאים זה לזה, לא יבוא לאכול משלו.