נדרים דף מא – "ואוכל עמו על השולחן"

  • הרב ירון בן צבי

המשנה בסוגייתנו עוסקת בפירוט הפעולות המותרות והאסורות עם מי שמודר מחברו הנאה; אחת מהפעולות היא שמותר למודר הנאה לאכול עם מי שהדיר ממנו הנאה על שולחן אחד:

"ואוכל עמו על השולחן"

האמור מזכיר את שלמדנו במסכת חולין (דף קז ע"ב) לעניין אנשים השוהים באכסניה, שמותר להם לאכול על שולחן אחד גבינה ובשר ושאין חוששים שמא יאכל אחד משל חבירו; זאת בשונה ממה שמדובר עליו במסכת חולין (דף קד ע"ב) שאסור להעלות בשר וגבינה על שולחן אחד. החילוק בין המקרים הוא שכאשר האנשים אוכלים ביחד, כמו במקרה של שוהים באכסניה, אין חשש שיבואו לאכול אחד משל השני, בניגוד לאדם אחד שאוכל שני סוגי מאכלים.

מתוך סברא זו, ניתן להבהיר גם את המקרה שלנו: אם במקרה של אנשים שאינם מכירים האחד את השני אין חשש שהאחד יאכל משל חבירו, נראה לומר שגם במקרה של אדם שנדר הנאה מחברו הדבר מותר מדין קל וחומר. כלומר, סביר להניח שאדם אשר נודר הנאה מחברו שונא את האדם שנדר ממנו הנאה, ומכך שקיימת ביניהם שנאה לא יבוא האחד לאכול משל השני.