נזיר דף ו – על כפי הנזיר

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מוקשים דבריו של בר פדא מכך שבמשנה אנו למדים כי אם נזיר נטמא ביום השלושים הוא סותר את ימי נזירותו. אל מול עמדתו, מובאת שיטת רב מתנא שסבור שיום השלושים הוא חלק מימי הנזירות. על שיטת בר פדה, קשה קושיה בסיסית - אם היום השלושים אינו מימי הנזירות מדוע שהנזיר יסתור את ימי נזירותו1.

הסבר הגמרא הוא מה שנאמר בסוף המשנה שנזיר אשר נטמא ביום השלושים סותר רק שבעה ימים; כלומר, לא נאמר שכל ימי הנזירות נסתרים ואם היה כפי דברי רב מתנא היה על הנזיר לסתור את כל ימי הנזירות.

כלומר, נזיר אסור להיטמא למת בלבד2. אדם אשר נטמא למת צריך להמתין שבעה ימים בכדי להיטהר ובמהלך שבעת הימים מזים עליו פעמיים מי נדה. תהליך זה של טהרה נדרש בכדי שיוכל הנזיר להביא את קורבן הנזיר שלו, שכן בלעדיו לא יוכל להיכנס למקדש (– טמא מת אינו רשאי להיכנס לעזרה) ולכן למעשה הנזיר לא יוכל להביא את הקרבן עד שיטהר. השוני בין נזיר לשאר מי שחייב בקרבן הוא שבדרך כלל ניתן לשלוח את הקרבן על ידי שליח אך הנזיר חייב להימצא פיזית במקדש כחלק מהליך הקרבת קרבן הנזיר, כפי שנאמר בספר במדבר (ו, יט)

" וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן עַל  כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ".

מפסוק זה למדים כי הנזיר צריך להיות בעזרה בזמן ההקרבה ועד שלא יטהר לא יוכל להיכנס.

__________

[1] כפי שלמדנו  בדף ה ע"ב נזיר אשר השלים את ימי נזירותו אך עדיין לא גילח ולא הביא את קורבנותיו אינו צריך לסתור את ימי נזירותו אך חייב בכל דיני הנזירות.

2 שאר הטומאות מותרות לו.