נזיר | דף ז | נזירות שיש לה קצבה

סוגייתנו עוסקת בהסבר ההבדל בין לשונות שונות לקבלת נזירות, וקובעת שכאשר אפשר לפרש את דברי הנזיר בכמה אופנים, מפרשים את דבריו באופן הקל ביותר, משום ש"ספק נזירות להקל", כדעת רבי יהודה (להלן ח ע"א). הסבר אפשרי נוסף הוא שהלשון 'מכאן' שבמשנה מלמדת על דעתו של מקבל הנזירות, ואם דעתו הייתה לקבל נזירות עולם – הוא לא היה משתמש במילה זו.

לעומת זאת, כאשר אדם אומר בפירוש 'הריני נזיר עולם' הוא מקבל נזירות לתקופה ארוכה, שתימשך כל ימי חייו. במקרה זה אין אומרים שהוא מקבל על עצמו מספר נזירויות של שלושים יום, וכאשר מסתיימת האחת מתחילה הבאה, משום שלשונו ברורה ומורה על כוונה מסוימת, ואין סיבה לומר שהיה בכוונתו לקבל מספר נזירויות או לקבל נזירות שלושים יום כמו במקרה של "אריכא לי מילתא ככל ימי חיי".

כלומר, כאשר מקבל הנזירות מזכיר דבר שיש לו מניין קצוב כוונתו למשך הזמן שאמר, וכאשר אינו קוצב את הזמן אפשר לפרש את דבריו בהתאם לנסיבות, ועל פי זה לקבוע אם ברצונו לקבל נזירות אחת ארוכה, כלומר נזירות עולם, או כמה נזירויות נפרדות של שלושים יום, ובכל פעם שתסתיים אחת הנזירויות יהיה עליו להתחיל נזירות חדשה.