נזיר דף מב – מסרק ומנפץ

  • הרב ירון בן צבי

במשנה שבסוגייתנו נאמר כי נזיר 'חופף ומפספס  אבל לא סורק'; רש"י (ד"ה מפספס) מבאר שנזיר יכול להפריד את שערותיו זו מזו, אך אסור לא לבצע הפרדה זו במסרק. נראה אם כך, שהמשמעות הפשוטה של דברי המשנה היא שישנו הבדל משמעותי בין הפרדת השערות ביד לבין הפרדת השערות באמצעות מסרק.

הבעיה היא שהסבר זה של רש"י לא מסתדר עם דבריו בנוגע למלאכת ניפוץ; נבהיר: אחת המלאכות האסורות בשבת הינה 'מנפץ'. מדובר במלאכה הנעשית לאחר ליבון הצמר שרש"י מסביר כי היא סירוק הצמר – הפרדת החוטים. חשוב להבהיר כי לעניין מלאכת 'מנפץ' בשבת נשאלת השאלה האם המלאכה אסורה דווקא כשהיא נעשית ביד או באמצעות כלי (מסרק); רבא במסכת בבא קמא (דף צג ע"ב) כתב שניפוץ הצמר אינו מהווה שינוי משמעותי מספיק בכדי שיהווה קניין לעניין גזילה (אף לשיטתו של רבי שמעון); בביאור דבריו כתב רש"י (ד"ה נפציה) כי סתם מלאכת 'מנפץ' נעשית דווקא ביד ולכן לא מדובר בשינוי כל כך1.  רש"י במסכת סוכה (דף יב ע"ב ד"ה שמא) מגדיר כי פעולת מלאכת הניפוץ נעשית באמצעות מסרק. לסיכום: לשיטת רש"י ניפוץ יכול להיעשות ביד אבל פעולתו נעשית בעיקר באמצעות מסרק משום שזה הכלי והמתאים לפעולה שבעזרתו יש שינוי מהותי.

אמנם מסוגייתנו נראה היה לומר שפעולת ההפרדה ביד ופעולת המסרק הן פעולות שונות מהותית ובכך נראה שיש קושי על העיקרון של רש"י בהבהרת איסורי מנפץ בשבת. אפשר שהחילוק הוא בכך שנזיר מותר בהפרדת השערות וכל איסורו הוא לתלוש אותן - מסיבה זו השימוש במסרק נאסר. השוני בין מנפץ לסירוק השיער של הנזיר הוא שאדם המנפץ לא רוצה לתלוש שיערות אלא רצונו הוא בסירוק טוב. לסיכום:  המלאכה דומה בשני המצבים,  אלא שיש  שוני דיני שיוצר את סיבת האיסור אצל נזיר. 

___________

[1] אם אכן ניפוץ ביד הינו אסור אבל לא נחשב כל כך יש לכך משמעות והיא שאם אדם ינפץ ביד ולאחר מכן יעבור עם מסרק הרי שיתחייב פעם נוספת.