נזיר | דף מו | צריך ואין לו תקנה

הברייתא המובאת בסוגייתנו מביאה מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי:

"נזיר ממורט – בש"א: אינו צריך להעביר תער על ראשו, וב"ה אומרים: צריך להעביר תער על ראשו".

נזיר ממורט, כלומר קרח, אינו יכול לקיים את התהליך הרגיל של תגלחת הטהרה, המתואר בתורה במילים "וגלח את שער ראש נזרו" (במדבר ו, יח). הגמרא מזכירה מקרה דומה – מצורע שאין לו בוהן יד ורגל, שעליה אמורים להזות מן הדם ומן השמן:

"אין לו בהן יד ורגל – אין לו טהרה עולמית, דברי רבי אליעזר. רבי שמעון אומר: יניחנו על מקומו ויצא. וחכמים אומרים: יניח על של שמאל ויצא".

גם במקרה זה אי אפשר לקיים את ההנחיה העקרונית של התורה – הזאה על בוהן היד הימנית, והתנאים נחלקו אם "אין לו טהרה עולמית" או שמא יש לטהר אותו בדרכים חלופיות.

מהן הסברות העומדות ביסוד המחלוקת?

עמדתו של רבי אליעזר קלה יחסית להבנה: הדרך היחידה שמציינת התורה בעניין טהרת המצורע היא הזאה על בוהן היד הימנית, וממילא אם אין בהן כזו – אין שום אפשרות לבצע את הטהרה. בביאור דעת החולקים על כך נראה להציע שתי דרכים:

א. ההנחיה של התורה יכולה לקבל פרשנות שונה כשאי אפשר לקיים אותה כפשוטה.

ב. כאשר אי אפשר לקיים את הנחיית התורה עלינו למצוא תחליפים, משום שאי אפשר להשאיר את הטומאה בעינה.

ננסה להבהיר את הדברים מתוך הצעה לתלות את שתי הדעות האחרונות בברייתא בחקירתנו:

א. רבי שמעון סבור שיש לתת את הדם על מקום הבוהן, ונראה שלדעתו הציווי לתת על הבוהן יכול לקבל פרשנות רחבה יותר ולכלול את מקום הבוהן כאשר היא עצמה חסרה.

ב. חכמים אומרים שיניח את הדם על בוהן שמאל, ונראה שלדעתם במקרה מעין זה אין כאן קיום של הנחיית התורה (שהרי שמאל אינה בשום אופן 'ימין') אלא ניסיון ליצור תחליף בלית ברירה.

אפשר לתלות את חקירתנו גם בשני הניסוחים של שיטה זו סביב מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנוגע לנזיר ממורט. כפי שראינו, בית שמאי אומרים ש"אינו צריך" להעביר תער, ובית הלל אומרים "צריך". בגמרא נחלקו אם בית שמאי סבורים כרבי אליעזר, ש"אינו יכול" להעביר תער ואין לו תקנה, ובית הלל סבורים שעליו להעביר תער על קרחתו ובכך ייצא ידי חובה, או שמא דווקא בית הלל סבורים כר' אליעזר ("צריך ואין לו תקנה") ואילו בית שמאי סבורים שהנזיר יכול להיפטר בלי תגלחת.

נראה שהשאלה אם לתלות את הדעה שיש לנזיר תקנה בלשון "צריך" (של בית הלל) או בלשון "אינו צריך" (של בית שמאי) תלויה גם היא בחקירתנו. לפי ההבנה הראשונה שהצענו, אנו מיישמים כאן פרשנות מורחבת של 'גילוח' וכוללים בה גם העברת תער על ראש קירח. לפי הבנה זו מסתבר לומר זאת בלשון "צריך", היינו שצריך העברת תער באופן כזה. לפי האפשרות השנייה, לעומת זאת, אנו מוותרים לגמרי על הגילוח, משום שאין אפשרות לקיימו, וממילא מסתבר לכתוב זאת בלשון "אינו צריך".