נזיר דף מו – צריך ואין לו תקנה

  • הרב אברהם סתיו

הגמרא (דף מו ע"ב) מביאה מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי בעניין נזיר ממורט:

תניא: נזיר ממורט - בש"א: אינו צריך להעביר תער על ראשו, וב"ה אומרים: צריך להעביר תער על ראשו.

נזיר ממורט אינו יכול לקיים את התהליך הרגיל של תגלחת הטהרה. שהרי תהליך זה מתואר בתורה במילים "וגלח את שער ראש נזרו" (במדבר ו, יח), ולנזיר כזה אין שער שאותו הוא יכול לגלח. מקרה דומה אותו מזכירה הגמרא, הוא של מצורע שאין לו בהן יד ורגל שעליה אמורים להזות מן הדם ומן השמן:

תניא: אין לו בהן יד ורגל - אין לו טהרה עולמית, דברי רבי אליעזר, רבי שמעון אומר: יניחנו על מקומו ויצא, וחכמים אומרים: יניח על של שמאל ויצא.

גם במקרה זה מדובר על מצב בו אי אפשר לקיים את ההנחיה העקרונית של התורה - הזאה על בוהן היד הימנית, ונחלקו האם "אין לו טהרה עולמית" או שמא יש לטהר אותו בדרכים חלופיות.

מהן הסברות העומדות ביסוד המחלוקת?

עמדתו של רבי אליעזר קלה יחסית להבנה: הדרך היחידה שמציינת התורה בעניין טהרת המצורע היא הזאה על בהן היד הימנית. ממילא, אם אין בהן כזו אין שום אפשרות לבצע את הטהרה. בביאור החולקים על עמדה זו, נראה להציע שתי דרכים:

א. ההנחיה של התורה יכולה לקבל פרשנות שונה במצב שבו אי אפשר לקיים אותה כפשוטה.

ב. כאשר אי אפשר לקיים את ההנחיה של התורה עלינו למצוא תחליפים, משום שאי אפשר להשאיר את הטומאה בעינה.

ננסה להבהיר את הדברים מתוך הצעה לתלות את שתי הדעות בברייתא (מלבד זו של ר"א) בחקירתנו:

א. רבי שמעון סבור שיש להניח את הדם על מקום הבהן. נראה כי לדעתו הציווי לשים על הבהן יכול לקבל פרשנות רחבה יותר ולכלול את המקום של הבהן כאשר היא עצמה חסרה.

ב. חכמים אומרים שיניח את הדם על בהן שמאל. נראה כי לדעתם במקרה מעין זה אין כאן קיום של הנחייתה התורה (שהרי "שמאל" אינה בשום אופן "ימין"), אלא ניסיון לייצר תחליף בלית ברירה.

אפשר לתלות את חקירתנו גם בשני האופנים בהם מנוסחת שיטה זו סביב מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנזיר ממורט. כפי שראינו, בית שמאי אומרים ש"אינו צריך" להעביר תער, ובית הלל אומרים "צריך". בגמרא (מו ע"ב) נחלקו האם בית שמאי סבורים כרבי אליעזר, ש"אינו יכול" להעביר תער ואין לו תקנה, ובית הלל סבורים שצריך להעביר תער על קרחתו בכך ייצא ידי חובה, או שמא דווקא בית הלל סבורים כר' אליעזר ("צריך ואין לו תקנה") ואילו בית שמאי סבורים שיכול להיפטר בלי תגלחת.

נראה שהשאלה האם לתלות את הדעה שיש לנזיר תקנה בלשון "צריך" (של בית הלל) או בלשון "אינו צריך" (של בית שמאי) תלויה גם היא בחקירתנו. לפי ההבנה הראשונה שהצענו, אנו מיישמים כאן פרשנות מורחבת של "גילוח" וכוללים בה גם העברת תער על ראש קירח. לפי הבנה זו מסתבר לומר זאת בלשון "צריך", היינו שצריך העברת תער באופן כזה. לפי האפשרות השנייה, לעומת זאת, אנו מוותרים לגמרי על הגילוח, משום שאין אפשרות לקיימו, וממילא מסתבר לכתוב זאת בלשון "אינו צריך".