נזיר | דף מ | גילוח

איסור השחתת פאת הזקן נאמר פעמיים: פעם אחת הוא מכוון לישראל – "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (ויקרא יט, כז), ופעם אחת הוא מכוון לכוהנים – "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" (ויקרא כא, ה).

הרמב"ם (עבודה זרה יב, א) כתב שאיסור הקפת פאת הראש וגילוח הזקן נובע מהאיסור ללכת בחוקות הגויים:

"אין מגלחים פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי עבודה זרה וכומריהן שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם... דרך כומרי עבודה זרה היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן".

לגבי הקפת הראש כתב הרמב"ם ש"מותר ללקט הפאות במספרים", ואילו לגבי גילוח הזקן כתב ש"אם גילח זקנו במספריים פטור". מדיוק לשונו אפשר להסיק שליקוט פאות הראש במספריים מותר לגמרי, לעומת גילוח הזקן, שאף שפטור עליו מללקות מן התורה, מכל מקום יש בו איסור.

הרא"ש, לעומת זאת, כתב שהקפת הראש במספריים אסורה מן התורה, ורק גילוח פאת הזקן במספריים מותר. הבחנתו של הרא"ש מבוססת על הפער בין שני הפסוקים שהובאו לעיל: דווקא ביחס לגילוח הזקן נאמרו שני הפסוקים, שבאחד נאסר 'גילוח' ובשני נאסרה 'השחתה', אבל לגבי פאות הראש נאמר רק איסור 'להקיף', והקפה היא מעשה שכתוצאה ממנו שער הראש נראה כעיגול ללא פאות, בלי להתייחס לאופן עשיית המעשה.

לכן מסתבר שעל אף שנראה מדברי הרמב"ם שגילוח הזקן במספריים אסור מדרבנן, הרי מעצם העניין נראה שמותר לגמרי: אם בפאות הראש, שלא נזכרה בהם השחתה, כתב הרמב"ם שהליקוט במספריים מותר, קל וחומר שגילוח הזקן, שנתפרש לגביו בתורה תנאי זה של השחתה, מותר במספריים. ולכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה קפא, י) ש"אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער, אבל במספריים מותר אפילו כעין תער", והרמ"א ב'דרכי משה' העיר שכן המנהג אף באשכנז.

[להרחבה בעניין זה ראו מאמרו של הרב שבתי רפפורט על גילוח הזקן במכונה.]