נזיר דף סב – 'ידים שאינן מוכיחות'

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מובאת מחלוקת אמוראים בדבר השאלה האם כאשר אדם ניסח נדר בצורה שאין וודאות מוחלטת שכוונתו הייתה לקבל על עצמו נזירות, נזירותו קיימת או לא; ההתייחסות בסוגייתנו לשאלה זו היא תחת המונח 'ידיים שאינן מוכיחות'.

נבהיר את המושג: דין ידיים בהפלאה מתייחס למצבים בהם אדם מנסח את אמירתו (בהדרת נדר או בקבלת נזירות) בלשון שאינה גמורה. השאלה היא האם אמירות אלה נחשבות כדיבור שלם/ תקין או לא. בסוגייתנו מובא מושג ביניים העולה בדיון של האמוראים  - 'ידים שאינן מוכיחות'; סוג זה של 'ידים' קשור למושג 'ידות' – משמעות 'ההוכחה': האם קיימת אפשרות לחלץ את כוונתו המקורית של הנודר מתוך ניסוח דבריו או הקשרם.

האמוראים נחלקו בהבנת דעת התנאים - אם מועילות ה'ידים' דווקא כשהן מוכיחות על הכוונה, או אפילו כשהן אינן מוכיחות:

א. לדעה אחת, ידיים אף שאינן - מוכיחות ידים הן. במשל הכלי- הידית המוכר מהמפרשים על הסוגיה ועומד ביסוד המונח 'ידות': האחיזה בכלי איננה צריכה להיות בעלת המאפיינים של הכלי. מספיק שהיא מחוברת אליו ומאפשרת את אחיזתו. לפי דעה זו, האומר לחברו "מודרני לך", בלי הסיום "שלא אוכל לך", בכל זאת אסור בהנאה. לא מדובר בניתוק מוחלט מן המשפט המקורי. דעת אביי (או רבא- בהתאם לגירסה1) היא שאין ממעטים בנדרים אלא 'דברים-שבלב'2, אבל 'ידים המוכיחות קצת, ידים הן'3- כלומר, יש צורך ב'הוכחה קצת' בכדי ליצור גמירות דעת.

ב. לדעה השניה, ידים שאינן מוכיחות אינן ידים4, שהרי הן (לדעת רבא החולק על אביי, או אביי החולק על רבא- בהתאם לגירסה) דברים שבלב שאינם דברים5, וכאילו לא הוציא שום דבר בפיו6, ואם אמר "מודרני לך" ולא סיים ב"שלא אוכל לך", אינו נאסר בהנאה, כיון שזו יד שאינה מוכיחה. לפי דעה זו, גם כאשר סיים לומר "שלא אוכל לך", הוא נאסר מדין ידות נדרים, ולא מדין עיקר הלשון, אפילו שמבחינת כוונת הדברים- לשונו היא ברורה וחד משמעית בלי מרווח לטעות7 - כשמדובר ביד שאינה מוכיחה הרי שלא נאמרה הלשון הנצרכת; בשונה מדין 'ידות' בה אומר האדם את מילת הקוד הדרושה וממילא אנו מבינים אותה כדיבור מלא ואז יש חלות של אמירתו.

התפיסה ש'הוכחה קצת' מספיקה בכדי להיחשב כדיבור מבוססת על ההנחה שהצורך בדיבור הוא בשל הגדרת הנדר כפעולה הגורמת ליצירת חלות, ולמעשה אנו מחפשים דיבור כלשהו – ביטוי אשר אותו ניתן להבין כדיבור, ואם נמצא כזה הרי שהכלי הנדרש בכדי להחיל פעולה הלכתית נמצא בידנו; בעוד שלהבנה בה אנו נדרשים לפעולה משפטית, לשפה מוגדרת, אין ל'הוכחה קצת' כל משמעות.

_______

[1] דקדוקי סופרים השלם נדרים שם (הוצאת מכון התלמוד השלם) ציון 20.

2 בבלי, מסכת שבועות דף כו ע"ב.

3 שו"ת הרא"ש כלל לה סימן ה בשם מהר"ם מרוטנבורג.

4 דעת שמואל במסכת נדרים דף ד ע"ב; ה ע"ב (התנא בסתם משנה שם). פירוש הר"ן שם (בשם איכא מאן דאמר) ותוספות בדף ה ע"א (בסוף העמוד) בתירוץ הראשון, שכן סבר שמואל אף בדברי הברייתא (שם דף ד ע"ב) ש"מודרני לך" לבד אינו נאסר; בברייתא שם דף ו ע"א (שהאומר הרי זו חטאת, אם לא אמר הרי זו חטאתי, אף על פי שהיה מחוייב חטאת, אינו כלום). כמו כן בספר הישר לרבנו תם (חלק החידושים סימן קמט-א, ורבינו טודרוס נזיר דף ב עמוד ב בשמו), ושו"ת הרא"ש שם (בשם הר"א ממיץ), שאף שמואל עצמו סובר כן.

תוספות מסכת נדרים שם ובבלי במסכת קדושין דף ה ע"ב, ורא"ש קדושין פא סימן ב, ושו"ת הרא"ש שם (בשם ר"י); ששמואל עצמו סובר כחכמים שהן ידים, ותורי"ד קדושין שם, שאין להוכיח מסוגית הגמ' כיצד סובר שמואל.

5 ראה בשו"ת הריטב"א סימן רח.

6 וזאת מהפסוק: "נָזִיר לְהַזִּיר לה' " (במדבר פרק ו, פסוק ב), בהקשת ידות נזירות לנזירות, מה נזירות בהפלאה (– שהנודר נזירות צריך שיהיה הנדר ברור, ואם היה בו ספק בשעת הנדר, אף על פי שנתברר אחר כך, אינו נזיר, שנאמר בו: כי יפלא) - אף ידות נזירות בהפלאה, שצריכות הידים להיות מפורשות. ההיקש מידות נדרים לידות נזירות, מביא לדין הדעה הזו. וראו בתוספות רי"ד על מסכת קדושין דף ה ע"ב.

7 תוספות, מסכת נדרים דף ו ע"ב, והר"ן מסביר 'לפי שלא פירש כקרבן'. וראו פירוש הרא"ש שם בביאור ספק הגמרא לענין קדושין, שאם אי אפשר לפרש לשון הקדושין באופן אחר, הרי זו מקודשת אפילו אם אין יד לקדושין!