נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה

נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה

במסגרת הייחודיות של סעודת ליל הסדר, אנו אוכלים "כרפס" (תפוח אדמה) טבול במי מלח, וקודם לכן נוטלים ידיים. התוס' בפסחים קטו ע"א מסביר שמקורה של נטילה זו נעוץ בתקופה שבה נהגו לשמור על טהרה, והיה חשש שמאכלים הטבולים במים - שיכולים לקבל טומאה - יטמאו את האדם. האם גם כיום, כאשר איננו שומרים על טהרה, עלינו ליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה?

השו"ע (או"ח קנ"ח, ד) פוסק שנוטלים ידיים בזמן הזה על אכילת דבר שטיבולו במשקה, אך אין מברכים על נטילה זו. לעומתו, החיי אדם (ל"ו, ד) ועוד אחרונים פסקו כתוס', שבזמן הזה אין חיוב נטילת ידיים על אכילת דבר שטיבולו במשקה. לדעתם, רק בליל הסדר נוהגים ליטול ידיים לפני אכילת הכרפס, כדי לעורר את הבנים לשאול על ענייני הסדר. אמנם, ה"חיי אדם" סיים שכל ירא שמיים יחמיר ויטול ידיים בכל השנה לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה.

למעשה, רוב העולם נוהגים שלא ליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה, אך פוסקים רבים סבורים שיש ליטול ידיים לפני אכילתו. בשם הרב אהרן סולובייצ'יק מובאת סיבה נוספת להקל בכך בימינו: לדעתו, שטיפת פירות בזמננו אינה נחשבת להטבלת הפרי במים, המחייבת נטילת ידיים, שכן הכוונה איננה לטבלו אלא רק לנקותו.

בספר "מקראי קודש" לרב משה הררי מובאות דעות הפוסקים שמורים ליטול ידיים בכל השנה על אכילת דבר שטיבולו במשקה, ומובאת בשם הרב שאול ישראלי עצה טובה (המובאת גם במשנ"ב) - לנגב את הפרי לפני אכילתו וכך להיפטר מנטילת ידיים לכל הדעות.