נידה דף עג | הדרן למסכת נידה ולש"ס

מסכת נידה מסתיימת בדברים המוכרים לכל לומד:

"תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר 'הליכות עולם לו' – אל תקרי הליכות אלא הלכות".

המאירי מסביר שהברייתא עוסקת באדם המסדר את לימודו כהלכות קצובות, שקל לזכור אותן ולפסוק על פיהן:

"שאחר ששנה הסוגייא דרך מחקר ומשא ומתן, מעלה בידו הראוי לברור דרך פסק וקובען לעצמו הלכות הלכות.
מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שעל ידי כך מתישר בהוראה יפה יפה ונמצא מזכה את הבריות בהוראותיו ואינו מכשילן כשאר התלמידים שאין נוהגין כן".

לעומת זאת, רש"י מסביר שה"הלכות" המוזכרות בברייתא הן הלכה למשה מסיני:

על פי פירוש זה ה"הלכות" אינן מסייעות לפסיקת הלכה למעשה, משום שאין לפסוק הלכה מתוך המקורות הראשוניים – משנה, ברייתא והלכה למשה מסיני – אלא מתוך מסקנת הסוגיות, כפי שאומרת הגמרא (סוטה כב ע"א):

נראה שעל פי שני הפירושים, ברייתא זו מתאימה במיוחד לסיומה של מסכת נידה, שבה בולט הפער בין ההלכה ה"מקורית" – זו שנמסרה למשה מסיני – ובין ההלכה הנוהגת היום. אחת הדוגמאות הבולטות לפער זה עולה מדבריו של רבי זירא (לעיל סו ע"א):

דבריו של רבי זירא מכונים במסכת ברכות (לא ע"א) "הלכה פסוקה", שאינה דורשת טרחה ועמל, משום שהם הופכים את הלכות נידה, המסובכות והקשות, לפשוטות וקלות להבנה.

בעקבות הלכה זו, והלכות אחרות שנוספו במהלך הדורות, נוצר פער בין לימוד מסכת נידה, שהוא קשה וכולל חישובים מורכבים, ובין לימוד הלכות נידה למעשה – שהן פשוטות יותר.

נראה שכל אחד משני הפירושים שהבאנו לעיל מדגיש פן אחר של לימוד הלכות נידה. המאירי מדגיש את הלימוד הלכה למעשה, המכוון את האדם לדרכי חיים, ומאפשר לו לנהוג על פי ההלכה בכל הליכותיו. לעומת זאת, רש"י מדגיש כי למרות שלימודם של דינים מסוימים אינו נצרך הלכה למעשה, יש חשיבות בלימוד כשלעצמו, בשל הקשר שהוא יוצר בין האדם לבוראו. כך עולה גם מן הביטוי 'הלכה למשה מסיני', המדגיש את הקשר הישיר של ההלכה לנותן התורה.

הבדל נוסף בין שני הפירושים נוגע למשמעותו של תיאור הזמן – 'כל השונה הלכות בכל יום'. על פי פירושו של המאירי חשיבותו של הלימוד בכל יום נובעת מהצטברותו של הידע עם הזמן – אדם הלומד בכל יום מספר קטן של הלכות, יזכה בסופו של דבר לידע נרחב, כפי שאומר המדרש (ויקרא רבה מצורע יט, ב): "הריני לומד שתי הלכות היום, ושתים למחר, עד שאני לומד את כל התורה כולה".

לעומת זאת, על פי פירושו של רש"י חשיבותו של הלימוד בכל יום נובעת מהקשר התמידי בין האדם לבוראו – אין יום שבו האדם אינו מתקשר לבוראו על ידי הלימוד.

דומה שלשני הפירושים הללו יש חשיבות מרובה עבור לומדי הדף היומי. עלינו לזכור את שתי מעלותיה של ההתמדה: הידע הנצבר עם השנים, שאינו ניכר לעין בלימוד היומיומי, אך קל לראותו במבט לאחור, כאשר מסיימים את הש"ס כולו; והקשר הקבוע עם הקב"ה – בכל יום, בלי יוצא מן הכלל, אנו פותחים את הגמרא ומתחברים לתורת הנצח.

יהי רצון שנזכה להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם.