חולין | דף נא | נפלה מן הגג

במשנה בתחילת הפרק (מב.) נמנו י"ח סוגי טריפות האוסרים את הבהמה באכילה. כל הטריפות שנמנו במשנה מתארות מומים שונים בגוף הבהמה אשר מגדירים אותה כטריפה (מלבד, אולי, דין דרוסה אשר יידון בדפים הקרובים). הסוגיה שלנו דנה בסוג מיוחד של טריפה, המופיע גם הוא במשנה – נפלה מן הגג. המיוחד בטריפה זו הוא שהיא מתארת מקרה מסוים שקרה לבהמה ולא את המום שנפל בה.

ממילא יש לשאול מהו עניינה של טריפה זו, וניתן להעלות שתי אפשרויות שונות:

א. אין זו טריפה העומדת בפני עצמה, אלא רק מצב שבו חוששים שמא נפלה בבהמה אחת מן הטריפות האחרות. כך למשל נאמר בפסיקתא זוטרתא (שמיני ל:): "בהמה שנפלה... חוששין שמא תנקב הריאה".

ב. זוהי טריפה חדשה ועצמאית שעניינה ריסוק איברים כללי שיכול לקרות בנפילה מן הגג, גם אם אין בו משום אחת מהטריפות האחרות. כך משמע ברש"י על המשנה (ד"ה נפלה): "אף על פי שאין שבר נראה בה, חוששין שנתרסקו ונתפרקו איבריה".

[ישנה אפשרות שלישית אשר יכולה לעלות מפשט המשנה. לאחר שמנתה המשנה את כל הטריפות שיכולות להיות באיברי הבהמה השונים נאמר: "נפלה מן הגג, נשתברו רוב צלעותיה ודרוסת הזאב". דין "נשתברו רוב צלעותיה" שייך לכאורה לחלק הראשון של המשנה, המונה מומים שיש בבהמה, ולא לחלק השני שעוסק בתרחישים שונים שאירעו לה. משום כך ניתן להבין שמדובר בעצם בדין אחד של "נפלה מן הגג ונשתברו רוב צלעותיה", וכך באמת גרס הילקוט שמעוני (שמיני תקלז). נראה שרש"י על המשנה (ד"ה נשתברו) רצה להוציא מאפשרות זאת ולכן כתב: "נשתברו רוב צלעותיה – בלא שום נפילה".]

לשתי ההבנות הנ"ל ישנן השלכות רבות ביחס לסוגיתנו. כך למשל מובאת בסוגייתנו (נא:) מחלוקת אמוראים על דין בדיקת בהמה שנפלה מן הגג:

"אמר רב יהודה אמר רב: עמדה - אינה צריכה מעת לעת, בדיקה ודאי בעיא, הלכה - אינה צריכה בדיקה.
רב חייא בר אשי אמר: אחת זו ואחת זו - צריכה בדיקה."

לדעת רב יהודה, כאשר הבהמה קמה מנפילתה והלכה שוב אין היא צריכה בדיקה. לעומת זאת, לדעת רב חייא בר אשי כל בהמה שנפלה צריכה בדיקה. ייתכן שמחלוקתם תלויה בשתי ההבנות הנ"ל: לדעת רב יהודה דין "נפלה" הינו דין מיוחד של חשש לריסוק איברים, וממילא ברגע שבו הבהמה הלכה פקע ממנה חשש זה ושוב אין צורך כלל לבדוק אותה מטריפות אחרות. אמנם לדעת רב חייא בר אשי יש בנפילה (לפחות גם) חשש שמא נטרפה, וממילא אין הליכה יכולה להפקיע חשש זה, שהרי רוב הטריפות אינן מונעות מן הבהמה את אפשרות ההליכה.

השלכה נוספת קיימת ביחס לבהמה שנפלה ולאחר מכן אנו רואים שהיא גוררת את רגליה. הראשונים נחלקו האם במקרה כזה אנו חוששים שמא נפסק חוט השדרה, ונראה שמחלוקתם תלויה בשתי ההבנות הנ"ל. אם הנפילה רק יוצרת דין חדש של ריסוק איברים, אין סיבה לחשוש לפסיקת חוט השדרה (וכ"כ בה"ג), אך אם הנפילה יוצרת חשש לטריפות אחרות מסתבר שנחשוש במקרה כזה לפסיקת חוט השדרה (וכ"כ הרשב"א).