נשחט שלא על פי מומחה

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

ביצה דף כז' – נשחט שלא על פי מומחה

בסוגייתנו, מובאת משנה ממסכת בכורות המביאה מחלוקת תנאים במקרה של אדם ששחט את הבכור, הראה את המום שלו למומחה רק לאחר השחיטה, והמומחה פסק שהמום קבוע. במקרה זה, רבי יהודה מתיר את אכילת הבכור, ואילו רבי מאיר סבור שהואיל ונשחט הבכור שלא על פי הוראת מומחה הבכור אסור באכילה.

אם נדייק בדבריו של רבי מאיר נמצא שהוא לא אמר 'הואיל ושחטו' אלא אמר "הואיל ונשחט" – כלומר, גם אם אדם אחר היה שוחט את הבכור, הוא היה אסור. אם כן, נראה לומר שאין זה קנס, שכן קנס הוא למי שעבר ועליו יש לאסור, ונראה כי מדובר בגזירה אותה גזר רבי מאיר; (באופן זה כותב אף הרמב"ן בהלכות בכורות).

ברם, רש"י מפרש את הסוגיה בצורה שונה, לדבריו אם שחט אדם אחר, כסבור שהתירו חכם – מותר, שהרי קנס הוא שקנסו את האדם שעבר ושחטו בלא היתר חכם. באופן זה נקטו גם הרשב"א ובעלי התוספות, הסבורים שמדובר בקנס ולא בגזירה, ולכן פסקו להלכה כשיטת רבי יהודה – שאין דבר זה בכלל גזירותיו של רבי מאיר, שבהן הלכה כמותו. יתכן לומר, שהקנס קיים כאשר אדם אחר שחט משום ששחטו בשביל הבעלים – כפי שמי שמבטל איסור לכתחילה, נאסר למבטל ולמי שנטבל הדבר בשבילו.

יחד עם זאת, הרמב"ם (הלכות בכורות פרק ג, הלכה ד') ורבי שמעון קיירא כתבו שההלכה היא כדעת רבי מאיר, שמדובר בגזירה ולא בקנס*:

השוחט את הבכור ואחר כך הראה את מומו אע"פ שהוא מום גלוי שאינו משתנה בשחיטה כגון שנחתכה ידו או רגלו הואיל ונשחט שלא על פי מומחה הרי זה אסור ויקבר כבכור שמת

____________

* באופן זה כתב גם רבי אליהו מווילנא (יו"ד שי א).

הרב ירון בן צבי