דילוג לתוכן העיקרי

תהילים ס | נתת ליראיך נס להתנוסס

הרב עדיאל זימרן
09.04.2014

מזמור ס' בתהילים הוא מזמור שרבות בו המילים הקשות, ואף הבנת ענייניו קשה. אנו נתמקד בפסוק אחד, אך אולי מתוכו נוכל להבין את הפרק כולו.

"לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד: בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף: אֱ-לוֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ: הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה: הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה: נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה: לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: אֱ-לֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד: לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי: מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי: מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם: הֲלֹא אַתָּה אֱ-לֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱ-לֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ: הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם: בֵּא-לֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ".

הפרק עוסק בעם ישראל בזמן מלחמה, ומתאר את המצוקה, את בקשת העזרה, את כוחו של הקב"ה ואת האמון ביכולתו לסייע לניצחון. במרכז הפרק מופיע פסוק מוזר ולא-ברור: "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה". מהו "נס" זה? ומהו "קושט"? הפרשנים עסקו בשאלות אלו, ונטו לכיוונים שונים.

רש"י מסתמך בפירושו על מדרש המובא ב"בראשית רבה" על פרשת העקידה: "נתתה ליראיך נס - נסיונות של צרות הרבה: להתנוסס - להיות מנוסים בהם אם יעמדו ביראתך: מפני קושט - לקשט מידותיך בעולם, שכשתתן להם הטובה לא יהרהרו האומות אחריך, אלא יקשטו דיניך ויאמרו יפה היטיב להם כי הם עמדו לו בכמה נסיונות". לפירושם של רש"י והמדרש, הקב"ה נותן לעם ישראל ניסיונות [=ניסים] רבים, כדוגמת עקדת יצחק, שמטרתם לאמת [= לקשט] את הטוב המגיע לישראל כנגד קטרוג האומות. לפירוש זה, הפסוק מסביר את תכלית הצרות שעובר עם ישראל במלחמותיו.

פירוש אחר מובא בתרגום יונתן בן עוזיאל (מובא כאן בתרגום): "נתת ליראיך נס כדי לאמת את ההבטחה לאברהם". לדבריו, המילה 'נס' מתפרשת כפשוטה: הקב"ה עושה לישראל ניסים בגלל זכות האבות, והפסוק מתאר את המופתים שעושה הקב"ה לעמו.

ב"דעת מקרא" מובא פירוש נוסף: "נתת ליראיך נס להתנוסס - השארת ליראיך רק שרידים בודדים, כמו נס (דגל המתנוסס) התלוי לבדו במקום גבוה... מפני קושט - מפני קשתות האויב". לפירושו, הנס מסמל דווקא את המפלה, ולא את הניצחון.

פירוש אפשרי נוסף למילה "נס" הוא דגל: הקב"ה נותן ליראיו יכולת לקום מן ממפלתם, להתאושש ולהתנוסס מעל לכל העמים. פירוש כזה רמוז בסליחה שאומרים האשכנזים ביום השלישי של עשרת ימי התשובה: "שגיאות שים זדים ולא קונס / לפנים משורת הדין לנו היכנס / מפני קושט סלה יבוש האונס / הנס יתנוסס ונידחי ישראל יכנס". הפייטן ראה בפסוק זה תיאור של ניצחון ישראל על האומות, ולכן שיבץ אותו בתפילתו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)