דילוג לתוכן העיקרי

סוטה | דף ח | אין עושין מצוות חבילות חבילות

הרב אברהם סתיו
02.11.2015

סוגייתנו דנה באפשרות לקיים בו-זמנית טקסי השקאה של שתי נשים סוטות:

"ת"ר: אין משקין שתי סוטות כאחת, כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה. רבי יהודה אומר: לא מן השם הוא זה, אלא אמר קרא 'אותה' – לבדה...       
מאי בינייהו? איכא בינייהו רותתת".

הסוגיה פותחת בברייתא המצביעה על בעיה ספציפית בהשקאה משותפת של שתי סוטות: או בגלל המילה "אותה", המציינת אישה יחידה, או בשל החשש שמא נוכחותה של האישה הנוספת תגרום לסוטה שלא להודות במעשיה. לפי האפשרות השנייה מסתבר שכאשר אנו רואים שהסוטה רותתת מאימת המים אפשר להשקות עימה סוטה נוספת. בנקודה זו מצביעה הגמרא על בעיה כללית יותר:

"ורותתת מי משקין? והא אין עושין מצות חבילות חבילות, דתנן: אין משקין שתי סוטות כאחת, ואין מטהרין שני מצורעין כאחת, ואין רוצעין שני עבדים כאחת, ואין עורפין שתי עגלות כאחת, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות!        
אמר אביי, ואיתימא רב כהנא: לא קשיא, כאן – בכהן אחד, כאן – בשני כהנים".

הגמרא מקשה כיצד אפשר להתיר השקאת שתי סוטות רותתות, שהרי זה מנוגד לדין "אין עושין מצוות חבילות חבילות". אביי מתרץ שיש לחלק בין השקאה בכוהן אחד להשקיה בשני כוהנים, אלא שנחלקו הראשונים בביאור הדבר.

רש"י (ד"ה בכהן) כתב:

"בכהן אחד הוי חבילות, וכן לגבי עבדים בב"ד אחד ובאדון אחד".

כאשר אדם אחד מבצע את שתי המצוות בבת אחת יש בכך בעיה של "חבילות חבילות", אך כאשר שני בני אדם מקיימים מצוות במקביל, כל מצווה עומדת בפני עצמה והדבר מותר.

עם זאת, הרמב"ם לא פסק חילוק זה להלכה, והמגן אברהם (קמז, יא) כתב שלדעתו את הדברים להיפך:

"נראה לי שהוא מפרש איפכא, דכהן א' ע"כ משקה אותן זו אחר זו, לכן אף על פי שמעמידין בבת א' בעזרה שפיר דמי, אבל בב' כהנים שמשקין בבת אחת זה אחת זה אחת אסור".

מדברי המגן אברהם עולה נקודה חשובה: לדעת הרמב"ם איסור "חבילות חבילות" נאמר גם בשני בני אדם המקיימים מצוות במקביל. המגן אברהם כתב שמשום כך אסור לשני מוהלים למול שני תינוקות זה ליד זה.

במה נחלקו רש"י והרמב"ם?

נראה שלדעת רש"י דין "חבילות חבילות" הוא דין בגברא המקיים את המצווה, כפי שעולה מדבריו (ד"ה חבילות):

"שנראה כמו שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו".

מכיון שכך, לדעתו הבעיה קיימת רק כאשר אדם אחד מקיים את שתי המצוות. לעומת זאת, הרמב"ם מבין שהבעיה היא בקיום המצווה עצמה: יש טעם לפגם, אולי ביזיון, בכך שהמצווה אינה מקבלת מקום נבדל ונפרד בפני עצמה, וממילא אין זה משנה כמה בני אדם מקיימים את המצוות.

לסיום נעיר כי עמדת הרמב"ם עשויה להביא למצב אבסורדי שבו נאסר על שני אנשים להניח תפילין או ללבוש ציצית במקביל, וכדי ליישב זאת טען ידידי הרב נתנאל בוקס (במאמרו בכתב העת אסיף ב, תשע"ה) שדין "אין עושין מצוות חבילות חבילות" נאמר אך ורק במצוות טקסיות, שבהן עשוי טקס אחד לגמד את חברו, ולא במצוות בעלות אופי "אישי" וצנוע יותר.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)