דילוג לתוכן העיקרי

סוטה | דף יט | היה נוטל את מנחתה

המשנה בסוגייתנו מתארת את תהליך ההקרבה של מנחת הסוטה:

"היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידה, וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה".

מיהו האדם ש"היה נוטל את מנחתה"? לכאורה אפשר היה לחשוב שמדובר בכוהן, אך מכיוון שבתחילה נאמר "היה נוטל" מבלי לייחס את הפעולה לאדם מסוים, ובהמשך נאמר "וכהן מניח", מסתבר שהכוונה לבעל, כפי שפירש רש"י:

"היה נוטל את מנחתה – הבעל, דהא אמרינן דאין מצות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואילך".

אפשר שלדעת רש"י נטילת המנחה והנחתה על כפיה של הסוטה חייבת להיעשות בידי הבעל, אך אפשר גם שהבעל יכול לעשות זאת, אך בכך חובה. ההסבר הראשון מסתבר יותר לאור הדמיון בין המנחה לקורבן בהמה – כפי שבקורבן בהמה יש מצווה על הבעלים לשחוט את הקורבן, כך גם במנחת סוטה, שהבעל נחשב כבעליה משום שהיא באה משלו (ראו רמב"ם סוטה ג, יב).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)