סוטה דף כו – מעוברת

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו אנו למדים שאם אדם קינא לאשתו והיא נסתרה, עליה לשתות את המים אף במקרה שהיא מעוברת או שלא תיטול את הכתובה. משמעות האמור הוא שמשקים את האשה אף אם המים יגרמו בסופו של דבר למות העובר שבמעיה1.

הסיבה לדין חמור זה מבוססת על ההנחה הבאה: במידה והאשה לא חטאה הרי שהעובר לא יפגע. מאידך, במידה והאישה זינתה, הרי שהעונש שלה הוא מוות ואין סיבה לומר שבמקרה של סוטה העונש שלה יהיה שונה מכל אשה מעוברת שאין ממתינים להוצאת גזר הדין עד לאחר הלידה.

כלומר, בהלכה ישנו עקרון שאוסר לעכב את ביצוע פסק הדין שלא לצורך; אין לגרום לאדם 'עינוי הדין'.  מסיבה זו חובה לקבוע את תחילת הדיון ושאר ההליכים המשפטיים כמו מתן פסק דין או הוצאתו לפועל ללא דיחוי.

במשנה שבמסכת ערכין (פרק א משנה ד) אנו למדים על סיטואציה מורכבת מאוד:

"האשה שהיא יוצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד. ישבה על המשבר ממתינין לה עד שתלד" – על פי הלכה זו, ישנו הבדל הלכתי בין אישה בסוף ההריון לאישה בתהלכי לידה פעילים. הבדל זה נובע משני העקרונות אותם ציינו -  מצד אחד, במידה ונשמור על העיקרון של 'עינוי הדין2' ולא נחכה עד ללידה, למעשה, נגרום למוות של העובר. מצד שני, אם נמתין עד ללידה, אותה אשה תהיה צריכה להמתין זמן מסויים בידיעה שהיא הולכת למות ואין 'עינוי דין' גדול מזה.

נראה כי נקודת ההכרעה, לאמיתו של דבר, מבוססת אך ורק בפרק הזמן שיעבור עד שהעובר יצא לאוויר העולם.

אין ספק שמדובר במקרה קיצון אשר מצד אחד מתאר מצב רגשי לא פשוט ומצד שני עוסק במציאות אפשרית שיש למצוא לה פתרון מעשי. השאלה היא כיצד ניתן להבין את ההכרעה השונה, מדוע יש שייכות למשך הזמן שיעבור עד רגע הלידה בשיקול האם להרוג עובר או לא?

בעלי התוספות (שם דף ז ע"א ד"ה ישבה) כותבים שהסיבה שלא ממתינים היא אכן משום עינוי הדין וזאת זאת חרף העובדה שבכך נגרום למוות של העובר. מדברי בעלי התוספות ניתן ללמוד שלחץ נפשי של אשה עשוי להוות גורם לגיטימי להפסקת הריון במקרים מסויימים. לעומת זאת, נראה לומר שהמתנה של רגעים ספורים כמו במקרה שאשה כבר כורעת ללדת, אין בהמתנה זו עינוי הדין כל כך ולכן מחכים שיצא לאוויר העולם. משום שקשה להגדיר פער בין עינוי הדין לעינוי הדין 'קצת', יתכן לומר שכאשר אישה כבר כורעת ללדת, קיים החשש שהתינוק יצא תוך כדי ביצוע גזר הדין, ומשום שבשלב כזה הריגת התינוק מוגדרת כרצח (מה שאין כן בשלב קודם שמדובר עדיין בעובר) אז ממתינים עד שתלד.

___________

[1] יחד עם זאת, בעלי התוספות בסוגייתנו (ד"ה מעוברת עצמו או שותה) סבורים שיש לחלק בין מי 'שיוצאה ליהרג' כשהיא מעוברת לסוטה כשהיא מעוברת; הסיבה לחילוק היא שלגבי היוצאה ליהרג מדובר בגזירת הכתוב שאומרת 'ומתו גם שניהם' לרבות את הולד.   

2   עינוי הדין נחשב לדבר חמור, משום הסבל הרב הנגרם למי שדינו תלוי ועומד מחמת ההשהיה. אמרו חכמים, שעל עינוי הדין, חרב של מלחמה באה לעולם.