סוטה דף לג – תפילה באמצעות מתווכים?

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו עוסקת הגמרא בהוראה שתפלה יכולה להיאמר בכל לשון:

"תפלה: רחמי היא כל היכי דבעי מצלי".

מיד עם קביעה זו, הגמרא מקשה על האמור שתפילה יכולה להיאמר בכל לשון:

"דאמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי".

רש"י בביאור שלו על סוגייתנו וכן במסכת שבת (דף יד ע"ב ד"ה דשכינה עמו) כתב שהמלאכים מליצים לפני הקב"ה לטובתו של המתפלל ומביאים התפילות לפני ה' יתברך. על האפשרות שמלאכים מעורבים בעניין התפילות כתב רבי אהרון הכהן מלוניל (אורחות חיים הלכות קריאת שמע יט) שיש בכך משום סתירה לאמונה1; יש רבים שהתנגדו לרעיון שאומר שיש צורך באמצעי בין בני האדם לבין הקב"ה בעניין התפילה2, תמצת תפיסה זו ניתן לראות בדבריו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק:

"אין אדם זקוק לעזרת אחרים כדי לגשת אל הא-להים ואין הוא צריך למליצי יושר ומבקשי רחמים, לשלוחים ולסנגורים. כל זמן שידפוק על שערי שמים, יזדקקו לו.. אחד משלושה עשר עיקרי הדת הוא ש'לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו".

אחד הפיוטים עליהם התפלמסו בהקשר זה הוא הפיוט 'מכניסי רחמים'. יש מי שסבור כפי רש"י ולכן אין בו כל פסול, יש מי שסובר כפי רבי אהרון הכהן מלוניל שאין לומר פיוט זה ויש מי שסבור שהפיוט בעייתי ולכן שינה את הנוסח של הפיוט; כך כתב רבי יהודה ליווא (נתיב העבודה פרק יב) שבמקום הנוסח של "מכניסי רחמים הכניסו רחמנו יש לכתוב "מכניסי רחמים יכניסו רחמנו"3– לפי נוסח זה התפילה היא אל הקב"ה שמכניסי הרחמים יכניסו רחמינו. ואפשר לומר שהכוונה שאנו מתפללים לקב"ה שלא יהיו קטגורים שימנעו מהתפילות שלנו להתקבל.

__________

[1] את דברי הגמרא ניתן להסביר בכך שהמלאכים נשלחים למלא בקשת המתפלל.

2 ולא כאן המקום להביא את כלל הדעות והשיטות.

3 כך גם בשאר הבתים