סוטה | דף לג | תפילה באמצעות מתווכים
במסגרת הדיון בשאלה באיזו לשון אפשר להתפלל מביאה הגמרא בסוגייתנו מימרא העוסקת בתפקידם של המלאכים ביחס לתפילה:
"לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, דאמר רבי יוחנן: כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי".
רש"י בסוגייתנו (וכן במסכת שבת יד ע"ב ד"ה דשכינה) מסביר שהמלאכים מליצים טוב על המתפלל לפני הקב"ה ומביאים את התפילות לפני ה' יתברך, אך רבים התנגדו לטענה שיש צורך במתווכים בין האדם ובין הקב"ה. כך לדוגמה כתב רבי אהרון הכהן מלוניל בספרו 'אורחות חיים' (הלכות קריאת שמע י"ט) שהתפיסה שלפיה יש למלאכים תפקיד בקבלת התפילה סותרת את יסודות האמונה. לדבריו אפשר להסביר שהמלאכים הנזכרים בסוגייתנו נשלחים למלא את בקשת המתפלל, ואינם מעבירים את התפילה עצמה. הרב יוסף דוב סולובייצ'יק תמצת תפיסה זו כך:
"אין אדם זקוק לעזרת אחרים כדי לגשת אל הא-להים ואין הוא צריך למליצי יושר ומבקשי רחמים, לשלוחים ולסנגורים. כל זמן שידפוק על שערי שמים, יזדקקו לו... אחד משלושה עשר עיקרי הדת הוא ש'לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו".
בהקשר זה ידוע הפולמוס על אודות הפיוט 'מכניסי רחמים' שבסליחות. הסבורים כרש"י אינם רואים בו פסול, אך אחרים סוברים שיש בו עירוב של מתווכים בין האדם ובין הקב"ה, והיו ששינו בעקבות זאת את נוסח הפיוט. כך לדוגמה כתב המהר"ל (נתיב העבודה יב) שבמקום "מכניסי רחמים הכניסו רחמינו" יש לומר "מכניסי רחמים יכניסו רחמינו". לפי נוסח זה התפילה פונה לקב"ה ומבקשת שמכניסי הרחמים יכניסו את רחמינו, ואפשר להסביר שאנו מתפללים לקב"ה שלא יהיו קטגורים שימנעו מתפילותינו להתקבל.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)