סוטה דף לה - כתיבת התורה על האבנים

  • הרב אביהוד שורץ

סוגייתינו בדף ל"ה ע"ב עוסקת באחת המצוות הפלאיות שנצטוו ישראל, שאף שנהגה רק לשעתה ואינה נוהגת לדורות (הבה"ג מנאה במניין המצוות, והרמב"ם השיג עליו בכך – ראה בהקדמה לספר המצוות, שורש ג'), הרי שחז"ל דנים בה כאן בהרחבה. מקור הדברים בפרשת כי תבוא (דברים כז, ב-ח):

"(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: (ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: ... (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:"

פסוקים אלה מעוררים תמיהות רבות - מה בדיוק נכתב על האבנים; מהי מטרת הכתיבה?

ביחס לתוכן הכתב, נחלקו ראשונים, כפי שהביא הרמב"ן על התורה:

"אמר רבי אברהם (=אבן עזרא) בשם הגאון (=רב סעדיה גאון), שכתבו עליהם מנין המצות כמו הכתובות בהלכות גדולות כעין אזהרות.

ומצינו בספר תאגי (=ספר דיקדוק קדום עוד מלפני תקופת הגאונים, הסוקר את דיקדוקי הכתיב והכתב בתורה), שהיתה כל התורה כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל בתאגיה וזיוניה, ומשם נעתקו התאגין בכל התורה. ויתכן שהיו האבנים גדולות מאד, או שהיה ממעשה הנסים".

רבי אברהם אבן עזרא ורס"ג סבורים איפה שעל האבנים נכתב "קיצור התורה" – עיקרי תרי"ג מצות, בעוד שאחרים נקטו כי התורה כולה נכתבה על האבנים.

השאלה המרכזית יותר הינה מה מטרת הכתיבה. על פי פשוטו של מקרא, הכתיבה מבקשת לשמש לוח זיכרון לבני ישראל, כדי שלא יסורו משמירת התורה. עם זאת, חז"ל במשנתנו בתחילת הפרק דרשו:

"וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר: באר היטב".

כמו בכל מקום אחר במדרשי חז"ל, גם כאן הכתיבה בשבעים לשון מבקשת להציע פנייה אל אומות העולם, ולהזמין גם אותן ללמוד את דברי התורה.

על פי חלק מן הדעות בסוגייתינו, הנחלת התורה לאומות העולם היא עניין טכני, ואפילו "בירוקרטי". לעתיד לבוא, תעמודנה האומות לדין על כך שלא קיימו את התורה, וכדי שלא יהיה להן פתחון פה – ניתנה להן האפשרות ללמוד את התורה שעל גבי האבנים.

עם זאת, מסברה ניתן בהחלט לייחס לכך פרשנות עקרונית הרבה יותר. בעיוננו אתמול עסקנו בחובתם של ישראל להוריש את יושבי הארץ כשייכנסו אליה. הכניסה לארץ ישראל דורשת לא רק מלחמה, אלא גם כינון של חברה מתוקנת ומוסרית המשמשת אור לגויים. פנינו למלחמה באלה הרוצים לאבדנו, אך בד בבד מייד עם הכניסה לארץ, ובעיצומן של המלחמות הגדולות, עם ישראל פונה גם לייעודו הרוחני, וכותב ומפרסם את התורה בפני כל אומות העולם.

והנה, נחלקו תנאים בסוגייתינו לגבי אופן הכתיבה. ר' שמעון סבור, שהתורה נכתבה על גבי הסיד, וביארו המפרשים כאן שכתיבה בדיו שחור על גבי הסיד הלבן ניכרת ונראית למרחוק. אך ר' יהודה נוקט עמדה מתמיהה, ולשיטתו כתבו את התורה על האבנים, ולאחר מכן כיסו את הכתב בסיד. כבר ר' שמעון משתומם ושואל: הכיצד זה יוכלו אומות העולם ללמוד את התורה בדרך זו, הרי היא נסתרת מעיניהם מאחורי הסיד?! ר' יהודה משיב שבעזרת חכמה מיוחדת ייתכן שיצליחו לחשוף את הכתב. וכאן הבן שואל: מה עניינו של "כתב סתרים" זה, שיש צורך במאמץ כה משמעותי כדי לגלות אותו?

בעלי הסוד עסקו בעניין עמוק זה, ויעויין למשל בחידושי אגדות למהר"ל כאן, הכותב את דבריו בשפה הידועה ליודעי ח"ן. ביאור מעניין מציע רבי נחום מטשרנוביל, תלמידם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, בספרו מאור עיניים.

לדברי המאור עיניים, עצם התופעה של נכרי הלומד תורה היא תופעה פלאית, המבטאת את העובדה שגם הנקודות המרוחקות ממקור הקדושה – בסופו של דבר קשורות אליה וניזונות ממנה. בלא מקור של קדושה, אין לעולם קיום! נכרי הלומד תורה מתחבר אל נקודה פנימית וטהורה המצויה בעומק נשמתו, ואשר באופן טבעי אינה גלויה וברורה לעין כל. התורה המכוסה בסיד מבטאת את אותו רובד עמוק של קדושה, אשר הוא המעניק כוח וחיות אף לאומות העולם.

ושמא נוסיף על דרך הדרש בהתאם לאמור לעיל, שתכלית כל כתיבת התורה היא כדי שבני ישראל בשבתם בארצם ישמשו אור לגויים. אילו התורה נכתבת באופן נגלה, הרי שהגויים יכולים ללמוד אותה בעצמם. אך זו אינה המטרה! המטרה היא שבני ישראל, המקיימים את התורה במעשיהם ובאורחותיהם, הם שישמשו אור לגויים. מכל קצווי תבל יבקשו לראות את ה"נוסחה" שעל פיה פועלת אומה מופלאה זו, אך ישיבו להם: הנוסחה קיימת, ואולם היא מוצנעת מתחת לסיד. אם רצונך לתהותה על קנקנה של "נוסחה" זו – הבט בבני ישראל עצמם, בדרכיהם המתוקנות ובמנהגיהם הנאותים, וכך תזכה להתחבר לאותה קדושה, שכל אחד ואחת מבאי עולם כה משתוקק אליה.