פסחים | דף ל | סכין חדתא

הגמרא בסוגייתנו עוסקת בהכשרת כלים ומתמקדת בדינו של סכין:

אמר ליה רבינא לרב אשי: הני סכיני בפסחא, היכי עבדינן להו?

אמר ליה: לדידי חדתא קא עבדינן.

אמר ליה: תינח מר דעשיר ואפשר ליה; דלא עשיר אפשר ליה, מאי?

אמר ליה: אנא כעין חדתא קאמינא, קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא; והדר ומעיילנא לקתייהו ברותחין.

פשט דבריו של רבינא הם שמטרתו לבקש עצה מרב אשי בנוגע להכשרת סכין לפסח; יחד עם זאת, משאלתו של רבינא משמע שלא מדובר בבקשת עצה – כיצד לנהוג בפסח, אלא הוא מקשה על דבריו של רב אשי; שכן, קנית סכין חדשה הינה הוצאה שלא בהכרח כל אחד יכול להרשות לעצמו ולכן גם מי שביכולתו לקנות, אין לו להחמיר ולקנות סכין חדשה.

כך ניתן להבין גם מתשובתו של רב אשי – שלא הייתה כוונתו שיש לקחת כלים חדשים אלא לעשות את הכלים הקיימים ככלים חדשים, שדבר זה בהישג ידו של כל אדם;

באופן זה ניתן להבין גם מדברי רבי אברהם גומבינר (מגן אברהם סימן תנא סימן קטן ו):

מגעילן בכלי ראשון - משמע בגמרא דאפילו מאן דאפשר לקנות חדשים מותר להגעילן, והפייט יסד אם אפשר לעשות חדשים הן משובחין סבירא ליה דהכי קאמר: אנא כעין חדתא קאמינא למאן דלא אפשר ליה, לכן מוטב לקנות חדשים.