סנהדרין דף צג – "דניאל להיכן אזל?"

  • הרב אביהוד שורץ
אחת המשימות הקשות בלימוד אגדות חז"ל היא ביאור פרטים הנראים, על פי פשוטם, כפרטים טכניים שאינם קשורים לנושא המרכזי של האגדה. דוגמה לכך אנו מוצאים בסוגייתנו.
הגמרא עוסקת בהרחבה בסיפור השלכת חנניה, מישאל ועזריה לכבשן האש. בין היתר, הגמרא (צג ע"א) מנסה לברר מה עלה באחריתם של שלושת הצדיקים: "ורבנן להיכא אזלו?". הגמרא מעלה השערות שונות, ולא נדון בהן כאן. רש"י מבאר שהגמרא שואלת זאת מפני שהשלושה אינם נזכרים עוד במקרא לאחר סיפור השלכתם לכבשן.
בהמשך הסוגיה נשאלת שאלה דומה על דניאל: "ודניאל להיכן אזל?". היה מתבקש לפרש שאלה זו כמו השאלה הקודמת – מה עלה בגורלו של דניאל. אלא שלפי דברי רש"י הנזכרים, אין מקום לשאול כן על דניאל, שפועלו עוד יתואר באריכות בהמשך הספר. ואכן, את השאלה הזאת פירש רש"י פירוש שונה לחלוטין: "ודניאל להיכן אזל כשהושלכו חביריו לתוך כבשן האש, שלא הושלך עמהם?"
השאלה מתעצמת לאור עובדה מעניינת בספר דניאל גופו. בַּספר שנים עשר פרקים, ובכולם דניאל נזכר [אמנם בפרק י"א אין השם דניאל נזכר, אך הפרק פותח במילה "ואני", שהיא המשך דבריו של דניאל מן הפרק הקודם ומוסבת עליו] – לבד מפרק ג', העוסק בסיפור כבשן האש, שבו אין דניאל נזכר אפילו פעם אחת! אין ספק שהדבר אומר דרשני, ואפשר שזהו הרקע לשאלת הגמרא.
הברייתא בהמשך הסוגיה קובעת: "שלושה היו באותה עצה". לפי פשטות הסוגיה ופירוש רש"י, ה"עצה" היא 'להעלים' את דניאל מלפני נבוכדנצר ומבבל בזמן מעשה כבשן האש. אלא שהגמרא אינה מסתפקת בקביעה שדניאל לא השתתף בפרשה ושואלת במה עסק, והיא משיבה שהוא נשלח בשליחות מלכותית בענייני משק מים (חפירת נהר בטבריה), חקלאות (חיפוש זרעים משובחים) או משק חי (הבאת חזירים מאלכסנדריה של מצרים). פירוט זה צריך הסבר: ראשית, מניין לגמרא שדניאל עסק בדברים אלה? ושנית, מה ביקשה הגמרא לומר בכך? כאמור, שאלות מסוג זה מתעוררות בלימוד אגדות רבות, ולעתים קשה למצוא להן תשובות המניחות את הדעת.
אחד המפרשים שהרבה לעסוק בשאלות מעין אלה הוא המהר"ל. כדרכו בכל מקום, גם בסוגייתנו עמד המהר"ל על פרטים אלו, והוא מסביר ששלושת התפקידים שהוטלו על דניאל מבטאים שלושה היבטים של נס הצלת חנניה, מישאל ועזריה: כריית הנהר מסמלת הצלה מכוח מעשים טובים; זרעים מסמלים הצלה מכוח מידת החסד; וחזירי אלכסנדריה מסמלים הצלה מכוח מידת טובו של הקב"ה.
האם ביאורו של המהר"ל משכנע – ישפוט הקורא. אני לא באתי אלא להדגיש את השאלה המתודית העקרונית: האם ניתן להסביר כל פרט ופרט באגדה? זו שאלה שיש לתת עליה את הדעת בלימוד אגדות בכלל, ובלימוד פרק חלק בפרט.