עבודה זרה | דף כה | ספר הישר

בשני מקומות בתנ"ך מופיע הביטוי "ספר הישר". במלחמת יהושע עם חמשת המלכים שקמו על גבעון נאמר:

"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים". (יהושע י, יג)

ובפתיחה לקינת דוד על שאול ויהונתן נאמר:

"וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר". (שמואל ב א, יח)

סוגייתנו מנסה לברר מהו "ספר הישר":

"מאי 'ספר הישר'?       
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב [רש"י: היינו ספר בראשית, שמעשה אבות כתובים בו], שנקראו ישרים...          
רבי אלעזר אומר: זה ספר משנה תורה. ואמאי קרו ליה 'ספר הישר'? דכתיב 'ועשית הישר והטוב בעיני ה''...  
ר' שמואל בר נחמני אמר: זה ספר שופטים. ואמאי קרו ליה 'ספר הישר'? דכתיב 'בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה'".

בעיון זה לא נעמיק בהצעות המובאות בגמרא אלא ננסה לבחון שתי הצעות אחרות שהציעו פרשנים בדבר זהותו של "ספר הישר".

זה לשון המלבי"ם בפירושו לספר שמואל (שמואל ב א, יח):

"כבר ביארנו מה שכתוב שם 'שמש בגבעון דום... הלא היא כתובה על ספר הישר', שכיון על הספר הנזכר בפרשת כי תשא, שאמר שם 'כתב לך כל הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית', והם הדברים הנזכר שם למעלה: 'הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות וכו' השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ' וכו'".

לדעת המלבי"ם, ספר הישר נזכר באמצע ספר שמות, בפרשת כי תשא. אפשר שסמך על הפסוק "והישר בעיניו תעשה" (שמות טו, כו), בדומה ללימוד של רבי אלעזר על ספר דברים; שמא סבר שהתורה כולה קרויה "ספר הישר"; ואולי כוונתו לספר מיוחד שכתב משה בפרשת כי תישא. על כל פנים, הדבר החשוב בפירושו של המלבי"ם הוא ההסבר שלו מדוע נזכר ספר הישר במקומות אלו. בהמשך דבריו שם הוא מבאר בהרחבה שבספר הישר כתובה הברית שכרת ה' עִם ישראל. תוכנה של ברית זו – שכל עוד יילחם עַם ישראל ביושבי הארץ עד חורמה, יעשה להם ה' ניסים גלויים; אך אם יחטאו ויכרתו ברית ליושב הארץ, לא יהיו עוד ניסים, והעם יידרש ללמוד את מלאכת המלחמה. ברית זו נרמזת בתנ"ך כשהתממשו שני המצבים – במלחמה הניסית בגבעון, כששמרו ישראל את הברית, וכשנדרשו ללמוד קשת, משלא שמרו את התנאי הזה בתקופת השופטים – כדי להזכיר כי שני המצבים כלולים בברית.

הצעה שונה לחלוטין הציע רלב"ג (בפירושו ליהושע י, יג):

"והנה 'ספר הישר' אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות".

במבט ראשון לפנינו הצעה פרשנית סתמית, שאיננה מזהה את ספר הישר עם ספר מוכר אלא כספר שאבד. ואולם בעיון מעמיק יותר מתברר שהצעה זו מעניקה פרשנות שונה לחלוטין לפסוקים שהספר נזכר בהם. לפי חז"ל והמלבי"ם, ספר הישר הוא מקור קדום המנבא אירועים העתידים לבוא. לפי רלב"ג, ייתכן שלא מדובר בספר קדום כי אם בספר מקביל, שנכתב במהלך תקופת המקרא (כעין ספר דברי הימים, הנזכר פעמים רבות בספר מלכים).

בגישה זו הלך גם הרב יהודה שביב במאמרו "ספר הישר – ישרות ושירה" (עלון שבות 155, עמ' 51–74). במאמרו מנסה הרב שביב לזהות חלקים נוספים בספר הישר ומראה שיש לו מהלך ותפקיד מוגדרים:

"ספר הישר מורה להכחיד את מצמצמי הכסא, להסיר את היד השלוחה אל כסא ה'. הוא המלמד אימתי הכסא שלם. בזה ספר הישר עשוי פרקים פרקים, המלמדים על המעבר מן 'השמים כסאי' עד 'אי זה בית תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי'".