"עבד אברהם אנכי"

באופן מפתיע, התורה משמיטה את השם של הדמות המרכזית בפרשתנו – עבד אברהם, וזאת למרות שבספר בראשית נזכרות בשמן עשרות דמויות שאין אנו יודעים עליהן כמעט דבר. יתרה מזאת: זיהוים של חז"ל את העבד עם אליעזר עולה במקרה זה מתוך פשוטו של מקרא, שהרי אברהם עצמו כבר אמר - "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר", ופרשייתנו פותחת בפניית אברהם אל "עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ". מדוע אפוא השמיטה התורה את שמו של אליעזר?

כל הקורא את הפרשה, אינו יכול שלא להתרשם - ואף להתרגש - מנאמנותו של אליעזר לשליחותו. מדברי אברהם שציטטנו לעיל מסתבר שבמשך שנים רבות היה אליעזר יורשו המיועד והכמעט ודאי של אברהם. לידתו של יצחק קטעה באחת תחזית זו. מדרך הטבע, אמור היה אליעזר לנטור איבה ליצחק. אולם בפועל אליעזר לא השאיר מקום לחשבונות אישיים, אלא מילא את שליחותו במסירות מופלאה. מתוך הערכה למידות שראה בבית אברהם, הוא מוסיף דבר שלא נצטווה כלל - בחינה של מידותיה של הכלה המיועדת. כשהוא גילה שהנערה היא לא אחרת מבנות בניו של נחור, הוא פרץ בשבח ובהודיה לה'. גם כאשר הגיע העבד העייף הביתה ומוצע לפניו אוכל, הוא בשלו - "לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי", וכאשר הוא פותח ומציג את עצמו, הוא אומר רק: "עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי". התורה משמיטה אפוא את שמו של העבד כדי ללמד על מסירותו הרבה לתפקידו, ללא כל נגיעה אישית.

שבת שלום ובשורות טובות.