עבודה זרה | דף יט | רבא ורב סחורה

בתוך הדיון על הדרך הנכונה ללימוד תורה מובאים דברי רבא משמו של רב סחורה:

"אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: מאי דכתיב 'הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה'? אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות – מתמעט, ואם קובץ על יד – ירבה".

רוצה לומר: יש לגרוס במתינות, ואין להיחפז יתר על המידה ברכישת הבקיאות בהלכות.

התוספות על אתר העירו שרבא מביא מדברי רב סחורה בכמה מקומות בש"ס, ומסיקים מכך שרב סחורה היה רבו מובהק. אלא שעל כך קשה להם מסוגיה במסכת בבא מציעא (לג ע"א), הדנה בהגדרת "רבו" ומביאה מחלוקת תנאים בנושא. בין הדעות השונות מובאת דעת רבי יוסי:

"רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת – זה הוא רבו".

ומעיר שם רבא:

"אמר רבא: כגון רב סחורה, דאסברן זוהמא ליסטרון [רש"י: דאסברן זוהמא ליסטרון – בסדר טהרות היא שנויה, ולא הייתי יודע מה כלי הוא, ולמדני שהוא כף גדולה שמסלקין בו זוהם הקדירה והקלחת לצדדין]".

משמע מכאן שלא לימדו רב סחורה אלא דבר זה, וכיצד יתיישב הדבר עם כל המקומות בש"ס שרבא מביא בהם את דברי רב סחורה?

בעלי התוספות מציעים שני תירוצים. התירוץ הראשון הוא שיש לגרוס בבבא מציעא "רבה" ולא "רבא". התירוץ השני הוא כי כוונתו של רבא שאפילו לא היה רב סחורה מלמדו אלא דבר זה, היה נחשב רבו לפי שיטת רבי יוסי.

אך דומה שיש מקום לתירוץ נוסף. בהמשך סוגייתנו אומר רבא לתלמידי רב חסדא כי יש להבדיל בין גמרא לסברא: סברא ראוי ללמוד מרבנים רבים, כדי להעשיר את יכולותיו של התלמיד, אך גירסא טוב יותר ללמוד מרב אחד דווקא, שלא לבוא לידי בלבול וטעות.

מדברי רבא עולה שרב מובהק הוא רב המלמד גירסא דווקא. המלמד סברא אינו רב מובהק, שהרי כדי לפתח שיטה עצמאית מקיפה ובשלה צריך התלמיד לשמוע גם סברותיהם של מורים אחרים. אמור מעתה: רבא ראה את רב סחורה כרבו המובהק כי הוא שלימדו גירסא – מן הסתם בילדותו. אפשר שלא תמיד הבין רבא את כל מה שגרס, כדבריו בסוגייתנו: "לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר".

ואולם לדעת רבי יוסי מעמדו של המלמד כרב נקבע על פי ההסברה וההבנה דווקא: "אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת". במובן זה לא לימד רב סחורה את רבא אלא את ביאור המילים "זוהמא ליסטרון", ועל כן הזכיר רבא דוגמה זו דווקא.