עדות ממונות ועדות נפשות

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

סנהדרין דפים ל–לא – עדות ממונות ועדות נפשות

שני עדים נאמנים להוציא ממון מאדם ולקבוע שהוא שייך לאדם אחר. התורה מדגישה בכמה מקומות שדרושים שני עדים לפחות, ואין בעדותו של עד אחד כדי להוציא ממון. לאור הלכה פשוטה זו קבעה הברייתא בדף ל ע"א:

"לעולם אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהן כאחד".

אם התורה דורשת עדות של שניים, מסתבר שעליהם לחזות יחד במה שהם מעידים עליו. לדוגמה, אם הם מעידים שראובן לווה כסף משמעון, עליהם לציין פרטים שונים הנוגעים להלוואה: כמה לווה, אימתי לווה וכו'. עם זאת, הברייתא מביאה גם דעה חולקת:

"רבי יהושע בן קרחה אומר: אפילו בזה אחר זה".

לדעת רבי יהושע בן קרחה, אין צורך בעדות משותפת, ולמעשה מדובר בשתי עדויות נפרדות (וכן הלכה, עיין רמב"ם בתחילת הפרק הרביעי מהלכות עדות).

דפים ל–לא סוקרים הלכות שונות הנובעות מדברי רבי יהושע בן קרחה. דומה שהגמרא מנסה לבחון את גבולות עמדתו – עד כמה ניתן להפריד בין העדויות. לדוגמה: הגמרא בדף לא ע"א קובעת שאפילו הכחישו העדים זה את זה בפרט כלשהו, אם בסופו של דבר שניהם מעידים שיש חוב – עדותם מתקבלת. דוגמה קיצונית עוד יותר היא דעת בית הלל המובאת בהמשך הסוגיה, שהעדויות מצטרפות אפילו כשיש ביניהן פער בנוגע לסכום ההלוואה, "שיש בכלל מאתים מנה".

הלכה נוספת התואמת את עמדתו של רבי יהושע בן קרחה נזכרת בגמרא במסכת מכות דף ו ע"ב (על היחס המדויק שבין דעת רבי יהושע בן קרחה בסוגיין ובין דין "עדות מיוחדת" שבסוגיה במכות דנו הרמב"ן והריטב"א שם, ואכמ"ל). במשנה שם נאמר, שכדי לחייב אדם מיתה צריכים שני העדים לראות את העבֵרה יחדיו; אפילו ראוה שניהם באותה שעה, אלא שעמדו במקומות שונים, אין עדותם מצטרפת. הגמרא מעירה שדין זה נאמר רק בעדות נפשות, אבל בדיני ממונות, אפילו לא ראו העדים את המעשה יחדיו, עדותם מצטרפת.

דומה שההבחנה החדה הזאת שמבחינה הסוגיה במכות בין עדות נפשות לעדות ממונות, תבהיר גם את סוגייתנו ואת היסוד העקרוני בדעת רבי יהושע בן קרחה. מסתבר, שלדעתו יש הבדל מהותי בין עדות נפשות לעדות ממונות. עדות נפשות עוסקת באדם: כששני עדים קובעים שאדם עבר עבֵרה, הם משנים את זהותו – קרי: עושים אותו עבריין – ועשויים אף לחייבו בעונשים חמורים. דיני ממונות, לעומת זאת, אינם עוסקים באנשים, אלא בממונם. עדי ממון אינם מעידים על מעשה הלוואה, ובוודאי שלא על אופיים וזהותם של בעלי הדין. לאמתו של דבר, הם עוסקים אך ורק בחשבונות הבנק של בעלי הדין. לכן גם עדויות שאינן תואמות לגמרי זו את זו יכולות להצטרף בדיני ממונות, שהרי בכלל מאתיים מנה.

ניתן להוסיף ולהסביר, שבדיני נפשות התורה נתנה לעדים סמכות ונאמנות מיוחדת, ומכוחה הם מעידים על מעשה העבֵרה. סמכות זו היא סמכות של "כת", כלומר של צמד אנשים שפועלים יחד: יחד ראו את המעשה, ויחד הם מעידים עליו בבית דין. בדיני ממונות, לעומת זאת, דרושה עדות של שניים רק כדי למנוע טעויות שעלולות להיגרם מקבלת עדות של עד יחיד, המשקפת זווית ראייה אחת, ולפיכך נותנת בידינו מבט חלקי בלבד על הנושא הנידון; אך אין צורך באותה סמכות מיוחדת של "כת", ולכן העדויות יכולות להיות מפוצלות.

הרב אביהוד שוורץ