עד חצות

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף קכ – עד חצות

ר' אלעזר בן עזריה למד מהמילים 'בלילה הזה' המופיעות בפסוק 'ואכלו את הבשר בלילה הזה' (שמות יב, ח) שזמן אכילת הפסח הוא עד חצות, זאת בהתאם לאמור במכת בכורות שהייתה בחצות 'ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה'. לפי לימוד זה של ראב"ע, צריך לומר שהוא סובר שגם הפסח המצה והמרור נאכלים רק עד חצות, שהרי אם לא נאמר כן, נהיה צריכים לומר שלמרות שזמן אכילת הפסח היא עד חצות, קיימת חובה לספר כל הלילה ביציאת מצרים – שהרי עדיין יש קיום לקביעה ש'בעבור ה', - בשעה שפסח מצה ומרור מונחים לפניך.

במסכת ברכות ובמכילתא דר' ישמעאל (מסכתא דפסחא פרשה יז). מובאת מחלוקת בין ראב"ע לרבי עקיבא בשאלה עד מתי זמן אכילת הפסח; לדעת ראב"ע הזמן הוא עד חצות, ולדעת רבי עקיבא כל הלילה. מכיון שאין מצוות הגדה אלא רק בזמן שמצה ומרור מונחים לפניו:

"והגדת לבנך". שומע אני מראש חדש? תלמוד לומר: "ביום ההוא" אי "ביום ההוא" יכול מבעוד יום? תלמוד לומר: "בעבור זה" - בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך

אם כן, מהאמור כאן עולה שלשיטת ראב"ע, החלוק על ר"ע, כל דרישות ליל הסדר מסתיימות בחצות קביעה זו מפתיעה לאור העובדה שר' אלעזר בן עזריה והחכמים ישבו ועסקו ביציאת מצרים כל הלילה; נראה להסביר, שמכיוון שישבו שם תלמידי חכמים, הם יצאו, לדעת ראב"ע, במצוות תלמוד תורה, הקיימת תמיד בכל מקרה. הסבר נוסף שניתן להציע הוא שחבורת החכמים נהגה כשיטת רבי עקיבא משום שהם ישבו בבני ברק, העיירה בה ר' עקיבא שימש כמרא דאתרא, כפי שלמדים במסכת סנהדרין (דף לב עמוד ב):

תנו רבנן: צדק צדק תרדף, הלך אחר חכמים לישיבה: אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל, אחר רבי יהושע לפקיעין, אחר רבן גמליאל ליבנא, אחר רבי עקיבא לבני ברק...

דרך נוספת שניתן להציע היא על פי מה שמובא בריש מסכת ברכות (דף ב עמוד א) על בניו של רבן שמעון בן גמליאל :

מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה

נראה לומר, שכשם שאם נאנסו בשמחה של מצווה הכלל 'כדי להרחיק אדם מן העבירה' אינו מעכב, כך גם במצוות תלמוד תורה של יציאת מצרים.

הרב ירון בן צבי