דילוג לתוכן העיקרי

פסוקי דזימרה

לקראת סוף פרק ו עומד המהר"ל על מספר מרכיבים המופיעים בפסוקי דזימרה. תחילה הוא עוסק במזמורי התהלים המשובצים בפסוקי דזימרה. העיקריים שבהם הם אלו אשר כוללים את השבח 'הללויה'. הגמרא בפסחים קיז ע"א מתארת את עשרת המאמרות של שבח הקיימים בספר תהלים ומגדילה ביותר את השבח הללויה כיון שהוא כולל שם ושבח בבת אחת. המהר"ל מבאר כי השבח הללויה הוא היחיד המתאר את פעולותיו של הקב"ה ומהלל אותן מצד שהן נובעות מחוכמת ה' הגדולה. זו היא הסיבה ששבח זה מוצמד תמיד לשמו של ה' ואילו שאר השבחים הקיימים בספר תהלים מוצמדים גם לדברים אחרים שאינם קשורים בהכרח לפעולותיו של ה'. :

מוסיפה הגמרא בברכות ד ע"ב כי יש להקדים לפסוקי ההללויה את המזמור 'אשרי' ומי שאומרו שלוש פעמים זוכה לחיי עוה"ב. זאת כיון שמזמור כולל בתוכו שני מרכיבים היוצרים שלימות אחת. מחד, יש בו את הביטוי 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון' ומאידך הוא כתוב על סדר האלף בית שהם כ"ב אותיות התורה. הביטוי הראשון הוא ביטוי לעוה"ז והתגשמות הצרכים הפיזיים היומיומיים הנדרשים לקיום הגוף. הביטוי השני הינו ביטוי לעוה"ב ולייעוד של חיי עוה"ז שהם התורה שהיא העומדת ביסודו ותשתיתו של העולם. כך מהווה מזמור זה שילוב של שני הענינים גם יחד: של הגשמיות ושל הרוחניות, של עוה"ז ושל עוה"ב, של חיי שעה וחיי נצח. יש בכך הלל לה' שהוא אינסופי וכוחו ושפעו מופיעים בעולמנו בכל הפרטים הקטנים והמצומצמים.

מתיאור פעולותיו של ה' בעוה"ז לבני אדם ונתינת שבח עליהם עוברים אנו לפעולותיו במישור העולמי כמו המאורות התורה ויציאת מצרים. שבחים אלו אומרים אנו בברכות שקודם קריאת שמע. כאשר האור הינו במישור הטבעי והתורה הוא שפע המגיע מלמעלה והנו ממצע בין הטבע למעל הטבע ויציאת מצרים הינו שידוד מערכות הטבע. להורות שכוחו של ה' פרוס כל רדי המציאות מן המציאות הטבעית ועד למערכת הניסית והרוחנית.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)