דילוג לתוכן העיקרי

פסח | זכירת יציאת מצרים

בפתיחת ההגדה, אנו מזכירים את המשנה בברכות:

"אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך'. ימי חייך - הימים, כל ימי חייך - הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך - העולם הזה, כל ימי חייך - להביא לימות המשיח".

ממבט ראשון נראה שחכמים ובן זומא חולקים בשאלה הלכתית: האם חובת קריאת שמע חלה גם בלילה או בימות המשיח, כאשר העוגן המילולי של המחלוקת נעוץ בשאלת פרשנותה של המילה "כל". למעשה, ייתכן שהמחלוקת מהותית הרבה יותר, ונוגעת למשמעותה של מצוַת זכירת יציאת מצרים.

היום והלילה הם זמנים שונים, אך ההבדל ביניהם אינו נעוץ רק בשעון. ביום יש אור, המציאות בו ברורה והאמת היא גלויה. בלילה - האדם שרוי לעצמו, והחושך מסתיר ומכסה. רבי אלעזר בן עזריה ובן זומא סבורים שהזכרת יציאת מצרים משמעותית גם בלילה, גם במקומות של חושך והסתר פנים. חכמים חולקים, וקובעים ש אין לקרוא קריאת שמע בלילה, זמן זה אינו זמן מתאים. מאידך, ראוי גם ראוי לזכור את יציאת מצרים לעתיד לבוא, בימים שבהם לא יהיה שום הסתר ומצוקה.

יתכן שהמחלוקת אינה רק בשאלה ההלכתית האם יציאת מצרים נאמרת גם בלילה, אלא היא קשורה למשמעותה של יציאת מצרים. בן זומא סבור שזכירתה של יציאת מצרים מחזקת ומעודדת, שכן כשם שה' הוציאנו ממצרים - כך הוא יוציא אותנו מכל הגלויות והמצוקות. לכן, לדעתו, מזכירים אותה גם בלילה. בימות המשיח, בימים שתימלא הארץ דעה את ה' וישררו בה שלום ושלווה, לא יהיה צורך לזכור את יציאת מצרים כלל.

חכמים, לעומתו, סבורים שזכירת יציאת מצרים היא שבחו של מקום. אין מקום לזכור את יציאת מצרים בלילה, בזמנים שהיא אינה שייכת בהם. מאידך - היא תיזכר גם לימות המשיח, שכן הגאולה האחרונה אינה ממעיטה ואינה גורעת מעוצם ידו של ה' יתברך, כפי שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)