פרשת בשלח - אז ישיר משה

  • הרב דניאל סרי-לוי

פרשת בשלח - "אז ישיר משה"

"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'".

כותב ר' לוי יצחק מברדיטשוב:

"נראה לפרש בע"ה, דהנה הבעל שם טוב אמר פירוש הפסוק "ה' צלך" (תהילים קכ"א), שהשי"ת ברוך הוא מתנהג עם האדם גם כן כמו הצל, שכל מה שהאדם עושה - גם הצל עושה...
והנה, 'ישיר' - לשון יפעיל הוא. וכך פירוש הפסוק: 'אז ישיר' - כלומר, שישראל פעלו בשירתם 'את השירה הזאת לה''... שהקב"ה כביכול גם כן ישיר את השירה הזאת. 'ויאמרו לאמור' - שהיו אומרים שיאמר ה' יתברך גם כן את השירה. ודו"ק" (קדושת לוי בשלח)

משל למה הדבר דומה? לבן שרצה דבר מתיקה מאביו. מה עשה? בירך "שהכל נהיה בדברו", כדי שיתרצה אביו לתת לו. לכן, לפעמים כשאומרים הלל - ואפילו כשסתם שמחים בזמנים קשים - יש בכך מעין פתח והתעוררות מלמטה, כדי שה' יתן לנו סיבות אמיתיות להיות שמחים ולהודות.

רעיון דומה מצאנו גם במכילתא:

"ותקח מרים הנביאה... את התוף בידה" - וכי מנין היו לה תופים ומחולות במדבר? אלא, הצדיקים היו מובטחים ויודעים שהקב"ה עושה להם נסים וגבורות עת שיוצאין ממצרים - התקינו להם תופים ומחולות" (מכילתא דר' ישמעאל, בשלח מסכת דשירה פרשה י').

זהו החוק של הדרמה היהודית: כאשר אנו לוקחים בידינו תופים ומחולות במערכה הראשונה - מובטח לנו, בעזרת ה', שיהיה להם שימוש כבר במערכה השנייה.