פרשת בשלח - תחום שבת

  • הרב עודד מיטלמן

פרשת בשלח - תחום שבת

בפרשת השבוע נמנית מצווה אחת בלבד - מצווה כ"ד - שלא נצא בשבת חוץ לתחום.

בפתח הדברים חשוב לציין כי עצם קיומו של איסור תורה לצאת אל מחוץ לתחום נתון במחלוקת ראשונים: הרמב"ם והחינוך סבורים כי קיים איסור כזה, אך הרמב"ן סבור שהאיסור הוא מדרבנן בלבד. להלכה אסור לצאת יותר מאלפיים אמה מחוץ לגבול העיר לכל רוח, אך גם הסוברים שהאיסור הוא מדאורייתא מודים ששיעור אלפיים אמה הוא מדרבנן, ושיעור האיסור מדאורייתא הוא י"ב מיל - 24,000 אמות.

ההבדל בין השיעור מדאורייתא ומדרבנן מעלה כמה שאלות חשובות, שה"מנחת חינוך" עומד עליהן: האם ניתן מדאורייתא להניח עירוב תחומין על גבול י"ב המיל, כדי להרחיב את התחום לכ"ד מיל? האם הלן בתוך י"ב מיל לעיר נחשב מדאורייתא כאילו לן בתוך העיר? אחד מהדיונים המעניינים נוגע לדין ד' אמות ליוצא מחוץ לתחום. להלכה, אדם שיצא מחוץ לתחום אלפיים האמה של העיר יכול לנוע בתחום ד' אמותיו. הפוסקים אמנם נחלקו כיצד למדוד ד' אמות אלו, אך כולם מסכימים על עצם הדין. האם גם היוצא מחוץ לי"ב מיל זכאי לנוע בד' אמותיו? ה"מנחת חינוך" סבור שהתשובה היא חיובית, שכן מקור דין ד' אמות הוא מפסוק מפורש.

לאור זאת, מעורר ה"מנחת חינוך" שאלה מעניינת: יהודי שיצא מחוץ לי"ב מיל - התחייב מלקות. יהודי זה שב ויצא מחוץ לד' אמותיו - ושב והתחייב מלקות שנית. אם אדם זה ממשיך ללכת, מתי יתחייב מלקות בשלישית? האם רק כשילך ד' אמות, או על כל צעד שיוסיף?

למעשה, שאלה זו משקפת שתי הבנות יסודיות של דין ד' האמות שמותר לאדם ללכת לאחר שיצא מחוץ לתחום. באופן תיאורטי, ניתן היה להסביר את דין ד' האמות בשני אופנים: ייתכן שד' אמותיו של אדם נחשבות ל'תחום שבת' שלו, ולכן גם אדם המצוי מחוץ לעיר רשאי ללכת ד' אמות; אך ייתכן גם שהליכה של פחות מד' אמות אינה נחשבת ל'הליכה' לעניין תחומין, ולכן גם אדם שאין לו תחום שבת מותר לנוע פחות מד' אמות. לפי ההבנה הראשונה, לאחר שיצא אדם מתחום ד' אמותיו - הוא לוקה על כל צעד וצעד, שכן הוא פוסע מחוץ לתחום השבת שלו. לעומת זאת, לפי ההבנה השנייה, האדם ילקה בשלישית רק אם ילך שוב ד' אמות, שכן הליכה פחוּתה אינה נחשבת להליכה כלל.

ה"מנחת חינוך" מכריע שאדם שיצא מחוץ לתחום ושב ויצא מחוץ לד' אמות, ישוב וילקה רק אם ילך ד' אמות. בכך, הוא מצדד בהבנה השנייה על פני ההבנה הראשונה: ד' האמות אינם 'תחום' חדש שמותר לאדם ללכת בו, אלא פשוט הגדרה של פעולת האיסור: הליכה של ד' אמות נחשבת 'הליכה', ואילו הליכה של אמה או שלוש אמות אינה נחשבת 'הליכה' לעניין זה כלל.