דילוג לתוכן העיקרי

דברים | התורה קדמה לעולם

הרב יהודה עמיטל
09.04.2014

בפרשת השבוע, הפותחת את ספר דברים, בוחרת התורה לספר לנו תחילה על המקום והזמן שבו נאמרו הדברים: "במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע. ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דיבר משה אל בני ישראל ככל אשר ציווה אותו אלהם. אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי. בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר".

במבט ראשון, פסוקים אלו תמוהים מאד - מדוע התורה מספרת לנו את כל הפרטים הללו? מדוע חשוב לנו לדעת היכן נאמרה הפרשה, באיזה זמן ולאחר אילו אירועים? הפרשנים התלבטו גם הם בשאלה זו, וחלקם הסבירו שהשמות שמציינת התורה אינם שמות של אתרים או מקומות, אלא אזכורים מרומזים לאירועים משמעותיים בהם הכעיסו בני ישראל את משה ואת הקב"ה. אנו ננסה להציע הסבר אחר לפירוש הפסוקים.

אחד מהדברים הייחודיים לתורה הוא היותה דינמית. התורה אינה קופאת על שמריה. התורה קדמה לעולם, ונמצאים בה הפתרונות לכל הבעיות שעלולות להתעורר במשך הזמן. מסיבה זו, תמיד יש לבדוק את המצב בעולם ואת הבעיות העכשוויות הקיימות בו, כדי למצוא את הפתרונות המתאימים בתורה. אין זה אומר שהתורה משתנה, אלא שהיא מכילה בתוכה את האפשרות להתאים את עצמה לכל זמן ולכל מצב.

לפי דברינו, ביאור התורה אינו קבוע ואינו יחיד. הוא תלוי בזמן שבו נאמרו הדברים, במקום שבו הם נאמרו ואף במציאות הפוליטית שבה נתונים היו ישראל. לכן, התורה מציינת לנו את מצבם של עם ישראל במדבר סיני קודם שהיא מביאה לנו את דברי משה. בתיאור זה היא מלמדת אותנו שהתורה שאותה באר משה היתה מושפעת מאותם גורמים, וממילא גם אנחנו צריכים לקחת גורמים אלו בחשבון כאשר אנו מנסים לבאר את התורה.

סיכם: ר' שאול ברט

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)