פרשת ואתחנן - ההר הטוב הזה והלבנון

  • הרב מנחם ליבטאג

פרשת ואתחנן

בפסוקים הפותחים את פרשת ואתחנן מתחנן משה רבנו לה' שייתן לו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל. אך ניסוח בקשתו משונה למדיי:

"אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנֹן" (דברים ג'; כה).

אנו יכולים להבין מדוע משה רבנו רוצה לראות את "הארץ הטובה", כפי שכינו אותה שני 'המרגלים הטובים' - יהושע וכלב:

"הארץ אשר עברנו בה לתור אֹתה טובה הארץ מאד מאד" (במדבר י"ד; ז).

אך מדוע מגלה משה עניין גם בלבנון? ניתן לפרש את כוונתו של משה כבקשה לראות את גבולה הצפוני של הארץ, אך העובדה שמשה איננו מביע רצון לראות את הגבולות האחרים שוללת פירוש זה.

יתר על כן: מדוע מבקש משה רבנו לראות דווקא את אזורי ההר? מה על אזורי הנגב, השפלה והחוף? (השוו את בקשת משה בפרשתנו עם התיאור בדברים ל"ד; א-ד המתארים מה ה' הראה למשה למעשה. לבנון אינה מופיעה שם, ואילו כל שאר האזורים שמנינו - ישנם!)

התצפית של משה

מסיבות, שהן נושא לשיעור בפני עצמו, ה' לא נעתר לבקשתו של משה להיכנס לארץ. תחת זאת הוא מורה לו לעלות להר ולראות משם את הארץ שנאסר עליו להיכנס אליה. אך כאן אנו נתקלים בקושי נוסף. שימו לב לכיוונים שה' מורה למשה להביט אליהם:

"עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפֹנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבֹר את הירדן הזה" (דברים ג'; כז).

משה עומד על הר נבו שבערבות מואב, ממזרח לארץ כנען. לכן הגיוני שיביט למערב, ואולי גם צפונה ודרומה - אך למה לו להביט מזרחה? כל שיוכל לראות ממזרח הוא אזורי המדבר המצויים כיום בתחומן של ירדן, עיראק וערב הסעודית. מדוע, אם כן, מורה לו ה' להביט מזרחה?

כדי לענות על שאלות אלו, עלינו להבחין בהקבלה מעניינת בין הפסוקים בפרשתנו לבין פסוקים דומים בספר בראשית.

תצפית דומה

היזכרו במה שלמדנו בשיעורים לספר בראשית בדבר מרכזיותה של בית-אל בעלייתו של אברהם אבינו לארץ ישראל.

כאשר הגיע אברהם אבינו לראשונה לארץ כנען היוותה בית-אל נקודת שיא, שכן בה הקים אברהם מזבח וקרא בשם ה' (בראשית י"ב; א-ח). בשלב מאוחר יותר - לפני ירידתו למצרים - חזר אברהם למקום המזבח. בנקודה זו, לאחר החלטתו של לוט להיפרד ממנו, חידש ה' את הבטחתו לאברהם שבעתיד יירש זרעו את ארץ כנען. שימו לב להקדמת ה' להבטחה ולדמיון שבינה לבין הפסוקים שבפרשתנו:

"וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפֹנה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה רֹאה לך אתננה ולזרעך עד עולם" (בראשית י"ג; יד-טו).

שימו לב שה' אומר לאברהם להסתכל לכל ארבע רוחות השמים, בדיוק כמו שנאמר למשה בפרשתנו.

כמובן, ייתכן שההקבלה היא מקרית, כיוון שזו הדרך המקובלת לערוך תצפית. אך אנו מוצאים דוגמה נוספת לאזכור ארבע רוחות השמים, וגם היא בהקשר לבית-אל.

"בית הא-לוהים" הראשון

כאשר נמלט יעקב אבינו מפני עשו הוא עצר ללינת לילה בבית-אל. שם אישר ה' את הבטחתו שביעקב תתקיים ברית ה' עם אברהם. שימו לב שבברכת ה' ליעקב אנו מוצאים שוב אזכור של ארבע רוחות השמים:

"והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפֹנה ונגבה ונברכו בך כל משפחֹת האדמה ובזרעך" (עיינו בראשית כ"ח; י-טו).

כאמור, גם כאן אנו מוצאים אזכור של ארבע רוחות השמים, ולמעשה שלושת המקורות שסקרנו הם הפעמים היחידות שבהן מוזכרות ארבע רוחות השמים בתורה.

חלום יעקב הוא משמעותי במיוחד, כיוון שכאשר התעורר יעקב מחלומו נדר נדר מיוחד:

"וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אֹתה מצבה ויִצֹק שמן על ראשה. ויקרא שם המקום ההוא בית אל ... וידר יעקב נדר לאמֹר: אם יהיה א-להים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך...ושבתי בשלום אל בית אבי... והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית א-להים..." (בראשית כ"ח; יח-כא).

הפסוקים הללו קושרים בין המקום שבו נצטווה אברהם להביט לארבע רוחות השמים ושבו נאמר ליעקב שזרעו יפרוץ לארבע רוחות השמים, לבין "בית א-להים".

מקום זה הפך לסמל למטרת בחירת ה' בעם ישראל, כיוון שבית-אל מייצגת למעשה את רעיון המקדש - המקום שבו יכול האדם להתקשר (באמצעות התפילה) לה'.

"ירושלים הוירטואלית"

על רקע הדברים הללו ניתן להציע הסבר מחודש הן לבקשתו של משה והן לתשובתו של ה'.

משה רבנו רוצה, כמובן, לראות את הארץ, אך לא רק כתייר: משה מעוניין לראות את התגשמות המטרה שלשמה נבחר עם ישראל כפי שהיא משתקפת בדברי ה' לאברהם וליעקב בבית אל. כאשר משה מבקש לראות את "ההר הטוב" (דברים ג'; כה), ניתן להבין שכוונתו בעצם לראות את הר הבית, וכאשר הוא מבקש לראות את "הלבנון" ייתכן שכוונתו בעצם לבית המקדש, שעתיד להיבנות מעצי הלבנון (ראה מל"א ה'; טז-לב).

באופן דומה אנו יכולים כעת להבין את תשובת ה' למשה. משה מצווה לעלות להר ולהביט לארבע רוחות השמים, בדיוק כשם שעשה אברהם אבינו בשחר ההיסטוריה היהודית. משה מתאווה לראות את התגשמות הבטחת ה' לאברהם אבינו, וה' מאפשר לו להתנסות בחוויה שתשקף את התגשמות ההבטחה. ה' "הציב" את משה באופן דמיוני בירושלים, ומשם הביט משה לארבע רוחות השמים. כך חווה משה רבנו מעמד דומה לזה שחוו האבות.

התנסות זו נותנת למשה את הכוח למנות את יהושע, שיכניס את בני ישראל לארץ ויגשים בכך את חלומו של משה.

לא רק הפטרת השבוע ("נחמו") מתאימה, אם כן, לשבת שלאחר תשעה באב, אלא גם הפסוקים הפותחים את פרשת השבוע.