וישב | תשנ"ט

עיין רש"ר הירש, פרק לז' פסוקים א'-ב':

 

1. מה הן הגדרותיו של פרשננו בהבנתנו את השרשים: ישב, גור?

2. מה מצאו האבות ומה רצה יעקב למצוא ולכן עשה מה שעשה?

3. איך ענין: "ארץ כנען" שייך לזה?

4. בעצם פרשננו מחלק כאן בין הזמן והמקום. איך. ומה הרעיון בכך?

5. במה זה מסביר ומקל על יעקב?

6. על מה בונה פרשננו את פירושו בקטע האחרון המצוטט?

7. מה הוא רוצה ללמדנו כאן?

 

 

עיין באר-יצחק (פירוש על רש"י), פרק לז' פסוק ג':

 

1. שלש דעות בפירוש בן זקונים. מה הבעיה. למה צריך לפרש ומה ההבדל בין הדעות?

2. מה מוסיף הבאר-יצחק בכך?

3. שתי דעות מביא רש"י לענין "פסים". למה לא הסתפק בראשונה?

4. הבאר-יצחק מרחיב את הענין המובא. מה הבעיה ומה תשובותיו?

 

 

עיין רש"ר הירש, פרק לז' פסוק ג':

 

1. פרשננו עומד על כך שהכתוב משתמש כאן בלשון "ישראל". איך הוא מסביר זאת?

2. מהו פירושו למושג: "בן זקונים"?

3. מהו פירושו למושג: "פסים" ומה הוא לומד מכך?

4. פרשננו קובע "שכל זה לא היה נבון". מהו "כל זה" ומה המסקנה מכך?

5. של מי היו החולשות?

 

 

עיין כלי יקר, פרק לז' פסוק ג':

 

1. שלוש שאלות שונות שואל פרשננו בקטע הראשון. מה הם?

2. פרשננו נותן תשובה אחת כוללת על התנהגות יוסף כלפי אחיו וכלפי אביו. התוכל להסביר?

3. מה בדיוק עשה יוסף?

4. למה לפי זה יש להשתמש בלשון: "ויבא..."?

5. פרשננו עונה כאן גם על קשיים אפשריים בפסוקים אחרים. התוכל להסביר?

6. איך "הם התחילו במחלוקת" ולמה זה חשוב לו?

 

 

עיין אבני שהם, פרק לז' פסוקים ג'-ד':

 

1. פרשננו מתעכב כאן על ענין דקדוקי! היש לך הסבר אחר לכך?

2. במה הכתונת שינתה את הענין?

3. מהי המסקנה מכך?

 

 

עיין מדרשי תורה להקדוש ר' אנשלמה האשתורקי הי"ד, פרק לז' פסוק ד':

 

1. מה הקושי ואיזה קושי זה?

2. שלוש תשובות שונות נותן פרשננו. התוכל למנותם ולהסבירם?

3. בעצם מה ההבדל בכך ומה זה משנה?

4. איך "יוצא" יוסף יותר טוב?