פת עכו`ם

  • הרב אביעד ברטוב

פת עכו"ם

אחת מהגזרות שגזרו חז"ל על מאכלי נוכרים היא איסור לאכול פת עכו"ם. הראשונים נחלקו מה דינה של פת שנאפתה ע"י יהודי אך היא בבעלות עכו"ם, והשולחן ערוך פוסק שהאיסור חל רק על פת שגוי אפה אותה - ולא משנה מיהו בעליה.

כבר בגמרא מובא שגזירת פת נוכרים לא התפשטה בכלל ישראל, ולכן הקלו בה חז"ל בכמה נקודות: כאשר חסר לחם, או אפילו כאשר הפת שמוכר הגוי היא איכותית יותר מהפת היהודית - מותר לאכול פת עכו"ם. הרמ"א מקל אפילו יותר, ומתיר לקנות פת עכו"ם אפילו במקום שפת ישראל מצויה בו.

כאשר הנוכרי שאפה את הפת הוא אופה במקצועו, ולא אדם האופה פת בביתו - גזירת פת עכו"ם אינה חלה. הסיבה לכך היא שמטרת הגזירה היא ליצור הרחקה בין ישראל לנוכרים, וקניית לחם ממאפייה אינה יוצרת קרבה בין הקונה לבין בעל המאפייה.

גזירת פת עכו"ם נאמרה רק על פת חיטים, ולכן פת שנאפתה ממיני הדגן האחרים - מותרת בכל אופן.

לצד ההקלות שמנו חז"ל בפת עכו"ם, חשוב להדגיש כי בלחמים שנאפו במקומות ללא הכשר מוסמך עלולות להיות בעיות כשרות אחרות, כמו שימוש בשומן מן החי. לכן, הנוסע לחו"ל צריך לברר בקהילה המקומית אילו מאפיות משתמשות בחומרים כשרים. בירור במאפייה עצמה אינו תמיד יעיל, שכן גם אם המוכר אומר שהוא משתמש רק בקמח ומים, ייתכן שהתבניות שלו משוחות בשומן מן החי וייתכנו בעיות נוספות.

כיום, ניתן למצוא מידע זמין על מאפיות כשרות ברחבי העולם באתרי האינטרנט. אתר UKA הוא אתר המרכז את רוב המידע מארגוני הכשרות העולמים של הקהילות השונות, ומומלץ לבקר בו.