ציץ הכהן

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

חולין דף קלח – ציץ הכהן

הציווי על עשיית הציץ ומקום הנחתו נאמר בפרשת תצוה (שמות כח, לו-לח):

"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה': וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה: וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה':"

בברייתא בזבחים (יט, א) נאמר ששערו של הכהן הגדול היה נראה בין הציץ למצנפת ושם הוא מקום הנחת התפילין. מהפסוקים עצמם ישנו קושי להבין האם הציץ צריך להיות על המצנפת, או על המצח, שכן, בפסוק אחד נאמר "אל מול פני המצנפת יהיה" ואילו בפסוק אחריו נאמר "והיה על מצח אהרן". בראשונים קיימות מספר דעות בהבנת מקום הציץ:

א. רש"י והרמב"ן (בפירושם על התורה) כתבו שמקומו של הציץ על המצח ולא על המצנפת. "והיה על המצנפת" נאמר על פתיל התכלת ולא על הציץ עצמו. לדעת רש"י קיים פתיל הנקשר בציץ ועובר על המצנפת באמצע. לדעת הרמב"ן מדובר על קשירת הפתיל בעורף הכהן על גבי המצנפת, ואין פתיל העובר מעל המצנפת.

ב. את הביטוי 'על המצנפת' יש לפרש כ'סמוך למצנפת'. לפי פירוש זה הביטויים השונים בפסוקים נרדפים ולא סותרים. באופן זה כתב המאירי (יומא דף ז עמוד ב) – "זה שאמרה תורה בציץ "על המצנפת", עניינו בסמוך למצנפת, ולא על המצנפת ממש, ושערו היה נראה בין הציץ למצנפת ושם היה מניח תפילין".

ג. ראב"ע כתב שהמצנפת מולבשת על המצח והציץ עליה. לפי הסבר זה מתקיימים שני הפסוקים כאחד ללא סתירה. גם לפי פירוש זה משמעות המילה על הוא 'עם', כמו שנאמר בתורה בכמה מקומות, לדוגמא: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים" (שמות פרק לה פסוק כב). הקושי בהסבר זה נובע מהברייתא לעיל בה נאמר ששיער הכהן היה נראה בין הציץ למצנפת ושם היה מקום הנחת התפילין.

בסוגייתנו, נאמר שהציץ היה נתון על גבי כיפה של צמר:

"דתניא: כיפה של צמר היתה מונחת בראש כהן גדול, ועליה ציץ נתון, לקיים מה שנאמר ושמת אותו על פתיל תכלת!"

לדעה שהציץ היה על השיער, כאמור בגמרא בזבחים, מדובר שהכיפה הנ"ל הייתה במקום השיער ועליה מונח הציץ. לדעה שהציץ מונח על המצח, אפשר לומר שהכיפה הגיעה עד המצח. ניתן גם לומר שהכיפה הייתה קטנה (כדברי רש"י, ד"ה כיפה, 'כובע קטן'). לפי הפירוש האחרון דרישת הברייתא "ועליה ציץ נתון" היא שהציץ יהיה תלוי על הכיפה, ולא מונח עליה.

שאלה נוספת שעולה בהקשר כיפת הצמר היא העובדה שלכהן הגדול אמורים להיות שמונה בגדים, וכאן יש בגד תשיעי. הרמב"ם (הלכות כלי המקדש פרק י) לא הזכיר בגד זה (ואכן הכסף משנה תמה על סיבת ההשמטה).

הערוך וכן רבי אברהם חיים ב"ר נפתלי צבי הירש שור פירשו שפתילי התכלת איתם קשרו את הציץ לראש הכהן הם הם כיפת הצמר. למעשה הפתיל היה רצועה רחבה ברוחבו של הציץ, והציץ היה נקוב בקצותיו. בחזית הפתיל היה קשור בנקבים, ובעורף היה קשור בעצמו, וכך יצר את כיפת הצמר. לפי הסבר זה הכיפה אינה בגד נוסף אלא חלק מהציץ.

הרב ירון בן צבי