יומא | דף כח | צלותיה דאברהם
בעניין קביעת זמן התמיד של בין הערביים בבית המקדש, מובאים בגמרא דבריו של רב ספרא:
צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי. אמר רב יוסף: אנן מאברהם נקום וניגמר?!
תפילת הצהריים של אברהם אבינו מתחילה מיד מזמן שהצד המזרחי של הכתלים מתחיל להשחיר – מזמן חצות היום. רבי יום טוב אלאשבילי מפרש שמדובר בזמן הראוי לאדם להתפלל, שאם לא כן, לא מובן מה רצה ללמד אותנו בדבריו אלו. מדברים אלו ניתן להבין כי ישנה חשיבות להזדרז ולקיים את המצוות מיד בהגיע זמנן.
פירוש נוסף ניתן להציע מהאמור בהמשך הגמרא - שאולי כותלי בית המקדש היו משחירים רק משש שעות ומחצה משום שלא היו ישרים לחלוטין – זאת משום שבסיס הקירות היה עבה באופן יחסי לחלקיו העליונים, ולכן אף כשהשמש הייתה באמצע השמים, עדיין לא היה צל על הקירות. יתכן לומר שכאשר נראה שינוי בסדר הזמנים של היום – אז יש להתפלל לקב"ה; כלומר, שבשעה זו, בשש ומחצה, נראה היה במקדש שינוי הזמן של היום.
מדברים אלה משמע שמצווה להתפלל מנחה אחר חצות – ואכן זוהי שיטת רבנו אשר ורבי יעקב בן אשר (טור רלג); אולם, הרמב"ם ורבי יוסף קארו בשולחן ערוך לא פסקו כך.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)