דילוג לתוכן העיקרי

בכורות | דף יח | צמצום בידי אדם

 

בסוגיה שבדף יז עמוד ב מבררת הגמרא האם חכמים מסכימים עם דעת רבי יוסי הגלילי שניתן לצמצם במקרים שהם בידי אדם, או שאפילו במקרים אלו חולקים חכמים על רבי יוסי הגלילי. כלומר, האם כשחכמים אמרו שאי אפשר לצמצם כוונתם הייתה רק בדבר שהוא בידי שמים, כגון שני וולדות שנולדו בו זמנית, או שחכמים חולקים לגמרי וסבורים שאין כל אפשרות לכוון ששני מאורעות יתרחשו בו זמנית?

מסקנת הגמרא בסוגייתנו היא שלדעת חכמים לא ניתן לצמצם כלל, אפילו בדברים שהם בידי אדם:

"אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם, תנא: נמצא מכוון בין שתי עיירות, ר' אליעזר אומר שתיהן מביאות שתי עגלות, וחכמים אומרים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו; מאי קסברי רבנן? אי קסברי רבנן דאפשר לצמצם, וקרובה ואפי' קרובות, לייתי תרתי! ואי קרובה ולא קרובות - אפי' חדא לא לייתי! אלא לאו שמע מינה קסברי רבנן: אי אפשר לצמצם, ואפילו בידי אדם, שמע מינה."


מכאן שחכמים סבורים שאי אפשר לדעת בוודאות באמצעות מדידה האם אחת מהערים היא בהכרח זאת שקרובה ביותר אל החלל. מסיבה זו שתי הערים מביאות יחד עגלה אחת, ומתְנות שהעגלה היא עבור העיר הקרובה לחלל.

להלכה, נחלקו הראשונים האם ניתן לצמצם במקרה שבידי אדם או לא:

הרמב"ם (הלכות רוצח ט, ח) פסק כסוגייתנו, שאי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם ולכן צריכות שתי הערים להביא ביחד את העגלה.

התוספות (דף יז עמוד ב ד"ה אפשר לצמצם) הרא"ש, הרשב"א המאירי (ערובין דף ה עמוד ב) וראשונים נוספים פסקו על פי סדרה של גמרות אחרות שניתן לצמצם בידי אדם, ורק במקרים שבידי שמים לא ניתן לצמצם.

נראה לומר שהרמב"ם הבין כעין מה שנאמר בעיון של אתמול. לדעתו, גם במקרים שבידי אדם האפשרות לדייק היא בעלת הסתברות נמוכה מאד. לכן, יש להשתמש בכלים הלכתיים בכדי להכריע את המציאות המסופקת, ובעזרתם להגיע אל האמת מבלי להצטרך לאבחנה פלאית. לעומתו, רוב הראשונים סוברים שבמקרים בהם אדם השתדל מאוד להגיע למצב שבו יתקיימו שני האירועים בו זמנית, ניתן להשתמש בכלי המדידה הטובים ביותר שבידנו ולסמוך עליהם, וכך לברר האם הצליח לכוון לכך או לא.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)