דילוג לתוכן העיקרי

ברכות | דף מא | קדימה בברכות

 

במשנה לעיל (מ עמוד ב) נאמר:

"היו לפניו מינין הרבה,
רבי יהודה אומר: אם יש ביניהן מין שבעה - עליו הוא מברך;
וחכמים אומרים: מברך על איזה מהן שירצה".


הגמרא (מא עמוד א) הביאה שתי דרכים בהסבר מחלוקת התנאים במשנה:

"פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא;
חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות, דרבי יהודה סבר: מין שבעה עדיף, ורבנן סברי: מין חביב עדיף, אבל בשאין ברכותיהן שוות - דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה;
וחד אמר: אף בשאין ברכותיהן שוות נמי מחלוקת".


הגמרא מסבירה שהתנאים נחלקו מה יותר חשוב: פרי משבעת המינים או דבר חביב. הנחת המוצא של המחלוקת היא שיש לברך על הדבר החשוב יותר ובכך לפתור את שאר המאכלים, וממילא כאשר ברכתן שווה יש לדון מהו הדבר החשוב שיפתור את חברו. אמנם כאשר ברכותיהן אינן שוות נחלקו בגמרא האם יש חשיבות לסדר הברכות גם כאשר אין הברכה על האחד פוטרת את חברו.

הסבר זה, שגם נפסק להלכה בשלחן ערוך (אורח חיים ריא, א), קשה מאד בפשט המשנה. שהרי במשנה לא הוזכרה כלל המילה "חביב", ובפשטות עמדת חכמים היא שיכול לברך על איזה שירצה גם אם אינו חביב עליו.

ואכן, נראה שבסוגיית הירושלמי (ברכות ו, ד) הובנה המשנה כפשטה:

"רבי יהושע בן לוי אמר מה פליגן ר' יודה ורבנן כשהיה בדעתו לאכול פת אבל אין בדעתו לאכול פת כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך".


הנחת המוצא של הירושלמי שונה לחלוטין מזו של הבבלי. לפי הירושלמי מוקד המחלוקת איננו בחשיבותו של מאכל אחד על פני משנהו, אלא בהבדל שבין הברכות האחרונות של אותם מאכלים. פירות שבעת המינים טעונים לאחריהם ברכה מעין שלוש ומשום כך יש לברך דווקא עליהם את הברכה הראשונה. מחלוקת התנאים, לפי הירושלמי, היא האם גם כאשר בדעתו לאכול פת, ובכל מקרה לא תהיה ברכה אחרונה מיוחדת על הפירות, יש משמעות לסברה זו. מדברי הירושלמי ברור שאין כל משמעות לסברת החביבות, וכאשר חכמים חולקים על רבי יהודה הם סבורים שיש חופש בחירה מוחלט באשר למאכל שעליו יש לברך, וכך מפורש בפירוש פני משה על הירושלמי שם:

"דס"ל לרבנן דהואיל שאין מברך עליהן בסוף לא איכפת לן אם אוכל ממין ז' או ממין אחר שברכותיהן שוות לפניהן ומברך על איזה מהן שירצה".


לסיום אעיר שיש דמיון מסוים בין שתי הדרכים בהבנת המילים "איזה מהן שירצה" ובין מחלוקת הפוסקים בשאלה האם החביבות נקבעת לפי מה שרגיל להיות חביב עליו או לפי מה שחביב עליו עכשיו, עי' שער הציון (ריא סק"ז) ואכמ"ל.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)