דילוג לתוכן העיקרי

תמיד | דף לג | עבודת הקטורת

במשנה אנו למדים את סדר עבודתו של הכהן הנושא את הקטורת:

 

"מי שזכה בקטרת היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו נתפזר ממנו לתוכו נותנו לו בחפניו ומלמדים אותו הוי זהיר שמא תתחיל לפניך שלא תכוה התחיל מרדד ויוצא לא היה המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר אם היה כהן גדול הממונה אומר אישי כהן גדול הקטר פרשו העם והקטיר והשתחוה ויצא".

 

הכהן שזכה בהגרלה להקטיר את הקטורת רשאי לבחור כהן שיסייע לו בעבודה, על אף שהכהן הגדול היה עושה מלאכה זו בעצמו ביום הכיפורים. הסיבה לכך היא שנדרשת מיומנות גבוה לביצוע מלאכה זו, וכלשון חז"ל (יומא דף מט עמוד ב):

 

"מן העבודות הקשות שבמקדש".

 

הכהן הגדול היה מחזיק את הכלי בקצות אצבעותיו ושופך לתוך ידיו שלו את הקטורת. אולם לשם עשיית פעולה זו נדרש תרגול רב ולכן הכהן שהקטיר את הקטורת היה זכאי לבחור לו כהן אחר שיסייע לו בזה.

 

בניגוד לשאר ההגרלות, בהגרלת הקטורת זכאי להשתתף רק אדם שלא הקריב בעבר קטורת:

 

"אמר להם: חדשים לקטרת - בואו והפיסו! זכה מי שזכה".

 

הסיבה לכך היא שהקטורת מעשירה, כפי שדרשו חכמים (יומא דף כו עמוד א) מהפסוקים בספר דברים (לג, י-יא):

 

"יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ: בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן:"

 

מהפסוקים עולה שמקטיר הקטורת זוכה לברכת חילו ולעושר. בכדי שכמה שיותר כהנים יזכו לעסוק בהקטרת הקטורת ויתעשרו, לא מניחים לכהן להקריב את הקטורת יותר מפעם אחת.

 

התייחסות דומה לכך שלא נותנים לכהן אחד להקטיר קטורת יותר מפעם אחת, אנו מוצאים בסנדקאות; במדרש רבה (פרשת לך לך, פרשה מז סימן ז) מובא שברית המילה דומה לקטורת:

 

"א"ר אייבו בשעה שמל אברהם אותן ילידי ביתו העמידן גבעה ערלות וזרחה עליהם חמה והתליעו ועלה ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כקטורת סמים וכעולה שהיא כליל לאישים אמר הקדוש ברוך הוא בשעה שיהיו בניו של זה באים לידי עבירות ולידי מעשים רעים אני נזכר להם הריח הזה ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם".

באופן זה פסק הרמ"א להלכה (שולחן ערוך יורה דעה הלכות מילה סימן רסה):

 

"ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה, דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת (מהרי"ל בשם רבינו פרץ), ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדאמרינן גבי קטורת: חדשים לקטורת".

 

יחד עם זאת, הגאון מווילנא מעיר על דברי הרמ"א (באור הגר"א ליו"ד רסה סעיף טו):

 

"מעולם לא ראיתי סנדק שנתעשר. המנהג הוא לפי צוואת רבי יהודה החסיד סימן מ".

 

הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות חלק א' יו"ד סי' תקפד) כתב שלא מדובר בעושר של ממון דוקא, אלא גם בעושר של בריאות וכיוצא בזה. אם נקבל את הסברו של הרב שטרנבוך ניתן לומר זאת גם על הקטרת הקטורת.

 

עדיין קשה על דברי הגר"א כיצד ניתן לדבריו לשלול תופעה רק משום שמעולם לא ראינו אותה. אולם, יתכן להסביר דבריו בהתאם לדעת הש"ך שאכן ניתן לשלול תופעה רק משום שלא ראינו אותה מעולם (ראה: ש"ך יורה דעה סימן א ס"ק א, וכן ש"ך חושן משפט סימן לז ס"ק לח).

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)