קידושא רבה

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף קו – קידושא רבה

בסוגייתנו נאמר שיש חובה לקדש בשבת גם ביום; בהקשר זה מסופר על מעשה שהיה:

רב אשי איקלע למחוזא אמרו ליה ליקדיש לן מר קידושא רבה, הבו ליה, סבר מאי ניהו קידושא רבה אמר מכדי כל הברכות כולן בורא פרי הגפן אמרי, ברישא אמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה, חזייה לההוא סבא דגחין ושתי קרי אנפשיה החכם עיניו בראשו

מסיפור זה נראה שרב אשי היה מסופק בכוונתם של אנשי המחוז – מחד, כבר רבי יהודה הורה שביום מברכים רק בורא פרי הגפן; מאידך, מהכינוי שנתנו אנשי המחוז לקידוש 'קידושא רבה', נראה כי מנהג המקום הוא לומר את כל הנוסח כפי שאומרים בלילה.

רבי מנחם המאירי מסביר שהסיבה לשם 'קידושא רבה' הינה כלשון 'סגי נהור' – משום שמדובר בקידוש קטן, שאינו עיקר.

מהדרך בה נהג רב אשי, שבדק האם יתחילו לשתות לאחר שיסיים את ברכת בורא פרי הגפן, אנו למדים כי אם אותו זקן לא היה מתחיל לשתות*, רב אשי היה אומר את כל הנוסח של הברכה כפי שאומרים בלילה.

מהאמור בגמרא, ניתן ללמוד שבמידה ואדם נמצא במקום שבו נהוג לברך ברכה מסוימת, על אף שהוא עצמו אינו נוהג לברך אותה, מכל מקום הוא יכול להיות שליח ציבור ולברך ברכה זו עבור בני המקום; באופן זה פסק רבי משה פינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן צד) להלכה כאשר נשאל כיצד ינהג אדם שאינו נוהג לומר הלל בלילי פסחים והוא נמצא בבית הכנסת שכן אומרים הלל, לדבריו אם מדובר באדם שרק מתפלל באותו בית הכנסת, אין לו לברך כי זהו בצנעא ולא ניכר כל כך אם הוא מברך או לא. אולם אם הוא השליח ציבור וכן אם יהיה ניכר שהוא אינו מברך - עליו לברך.

_________

* בתוספות (ד"ה הוה גחין ושתי) נידונה השאלה האם נהג אותו זקן כראוי בכך שהתחיל לשתות קודם ששתה רב אשי.

הרב ירון בן צבי