קידושין דף מא – מצוה בה יותר מבשלוחה

  • הרב ירון בן צבי

הגמרא בסוגייתנו דנה בדברי המשנה: "האיש מקדש בו ובשלוחו, האישה מתקדשת בה ובשלוחה", ואומרת שמצוה שאדם יקדש את האשה בעצמו משום ששכר קיום המצווה של העושה אותה בגופו גדול משל העושה אותה באמצעות שליח וכדברי הגמרא "מצווה בו יותר מבשלוחו". המשתמע מהאמור שקיימת מצווה שהאיש המקדש מקיים, מצווה שלכאורה אינה מפורשת בתורה. באופן דומה, מדברי רב יוסף מבואר שגם האשה מקיימת מצווה בקידושין, האמור בא לידי ביטוי באמרה שמצוה עליה להתקדש בעצמה (אף כשמכירה את המקדש) וזאת בכדי לעשות המצווה בגופה.

אמנם, מדברי רש"י (ד"ה מצווה בו יותר מבשלוחו) משמע שלא קיימת חובה כלשהי או אפילו חשיבות דתית-ערכית לקידושין, אלא אם אדם עושה זאת אז כאשר עושה זאת בעצמו השכר שלו מרובה משל מי שעושה זאת באמצעות שליח1. אפשר ודעתו של רבנו אשר  (רא"ש כתובות) תואמת לדעת רש"י שהרי הוא סבור קידושי אשה אינם מצווה אלא הכשר מצווה (הכנה למצוות פריה ורביה).

מנגד, לפי דעת רבי יצחק בן שמואל הזקן (תוספות ר"י) מתבאר שקיימת מצווה על האיש לקדש אשה בעצמו, ורבנו ניסים (ר"ן) מוסיף שאפשר לעשות זאת באמצעות שליח. יש לציין כי הרמב"ם בספר המצוות (מצווה ריג) אף מונה את הקידושין כמצווה.

מעניין כי ההסבר של הרמב"ם בספר המצוות להגדרת המצווה של קידושין דומה לדברי הרא"ש, אולם בעוד שהרא"ש הבין כי הקידושין עצמן אינם מצווה, הרמב"ם הבין כי הבא לישא אשה (קידושין דאורייתא הם בביאה) חייב לקדשה תחילה; כלומר, לכאורה מדובר בכעין הכשר מצווה, מה שמתיר את עשיית המצווה. אולם הרמב"ם רואה זאת כמצווה בפני עצמה משום שרק בכך ניתן לקיים את הקידושין. מנגד, הרא"ש באמת הבין שאין הקידושין מצווה כפי שמוזכר לעיל.

אמנם נחלקו הראשונים בשאלה האם ישנה מצווה בקידושין, אך לשיטה שאומר שקיימת מצווה שכזו וכפי שמשמע מדברי רב יוסף קיימת מצווה אף לאשה; מסברה ניתן לומר שאם לאיש קיימת מצוה לקדש אשה שברצונו לשאת גם לאשה קיימת מצווה שכזו.

________

[1] יש לשים לב לכך שהמשמעות של שכר זה לא מבוארת ואפשר שהכוונה היא לשכר על ההתאמצות לקיים דבר מסוים 'לפום צערא אגרא'.