קידושין דף עה – גוי שבא על בת ישראל

  • הרב אברהם סתיו

אחד הדינים המעניינים ביותר בדיני יוחסין הוא דין עובד כוכבים (או עבד) שבא על בת ישראל, והוא נידון בהרחבה גם בפרקנו וגם במסכת יבמות (מה ע"א). במחשבה ראשונה נראה היה כי מדובר במקרה של יחסים בעייתיים במיוחד, ועל כן מובנת השיטה הסבורה כי הוולד ממזר. עם זאת, מתוך סוגייתנו אפשר לשפוך אור דווקא על השיטה הסבורה שהוולד כשר, ומתוך כך על מושג הממזרות בכלל.

בגמרא (עה ע"ב) נאמר:

ר' ישמעאל סבר לה כר' עקיבא דאמר: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר.

ומי סבר לה ר' ישמעאל כר"ע? והאמר רבי יוחנן משום ר' ישמעאל: מנין לעובד כוכבים ועבד שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל שפסלוה? שנאמר 'ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה' (ויקרא כב, יב), מי שיש לו אלמנות וגרושין, יצא עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגרושין.

ואי סלקא דעתך סבר לה כר"ע השתא ממזר הוי מיפסל בביאתו מיבעיא?

הגמרא קובעת כי רבי ישמעאל לא יכול לחשוב שוולד של גוי ובת ישראל הוא ממזר. זאת משום שרבי ישמעאל זקוק לפסוק מיוחד כדי ללמוד שגוי פוסל לכהונה בביאתו, ואם היה סבור שבנו של הגוי ממזר, לא היה צורך בפסוק לשם כך, וברור היה מאליו שהוא פוסל בביאתו.

מהו הקשר בין שני הדינים? מדוע אם הוולד ממזר מוכח שהגוי פוסל בביאתו?

התוספות (ד"ה השתא) מביאים את הסברו של רבי שלמה מטרואה:

והר"ר שלמה מטריווא"ש מיישב, הכי השתא ממזר הוי בעובד כוכבים ואם כן ביאתו ביאה ולא הוי כביאת בהמה, דהולד אין ממזר, מיפסיל בביאתו מיבעיא כמו שאר פסולין.

לפי רבי שלמה, אם נניח שיש משמעות לביאת עובד כוכבים, וודאי שהוא יפסול בביאתו את בת ישראל, וכן בנו יהיה ממזר. הדרך היחידה להסביר את העמדה המכשירה את בנו, היא בכך שביאה עובד כוכבים נחשבת כביאת בהמה, ומשום כך אין היא יכולה ליצור ממזרות, וגם לא לפסול לכהונה.

מעבר להסבר המקומי של הכשר בנו של גוי שבא על בת ישראל, טמון בדברים אלו יסוד גדול בדיני ממזרות. לפי רבי שלמה, קיים קשר מהותי בין הגדרת הביאה כביאת איסור, להחלת דין הממזרות. כלומר, לא די בכך שהילד יווצר מזרע פסול ובעייתי, אלא יש צורך בביאה בעלת משמעות כדי שהוולד ייחשב כממזר.

נראה כי יש מכאן ראיה לפסיקתו הידועה של הרב משה פיינשטיין (אג"מ אה"ע א, י) בעניין הזרעה מלאכותית. הרב פיינשטיין כתב כי בהזרעה מלאכותית לא יכול להיות דין ממזרות, משום שהממזרות נוצרת רק כאשר היה מעשה ביאה, ולא מעצם ההולדה מזרע של אב פסול. זאת בניגוד לדברי הרבי מסאטמער (דברי יואל אה"ע קז) שכתב שדין ממזרות תלוי בזרע ולא במעשה הביאה. ולכאורה מוכח מסוגייתנו כי לשם יצירת ממזרות יש צורך במעשה ביאה בעל משמעות, וכדברי הרב פיינשטיין.