קידושין יח - ירושה לעשו

  • הרב אביהוד שורץ

קידושין דף יח - ירושה לעשו

הגמרא מביאה שני מקורות לכך שעובד כוכבים יורש את אביו: בדברי רבא בדף יז ע"ב, ובדברי רב חייא בר אבין בשם רבי יוחנן בדף יח ע"א. המקור של רבא מבוסס על דיוק בפסוקים הנוגעים ליהודי שנמכר כעבד לגוי. רב חייא, לעומתו, מפליג למחוזות אחרים: "עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה, דכתיב: 'כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר' (דברים ב', ה)"; דרשתו מניחה שעשו הרשע היה עובד כוכבים, והגמרא מערערת על הנחה זו בטענה שעשו לא היה גוי אלא "ישראל מומר".

הגדרתו של עשו כישראל מומר הביאה את האחרונים לדון בשאלות שונות, לדוגמה: יש ששאלו אם מותר היה ליצחק לאכול ממה שבישל עשו, או שמא היה בכך משום בישולי נכרים. אך לגופו של עניין, נראה שיש בהגדרה שבסוגייתנו חידוש מעניין: מן הגמרא משתמע, שהאומה הישראלית הייתה קיימת כבר בזמן האבות, ועשו, שפרש ממנה, הפך לישראל מומר. וכפי שאכן כתב הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כ"ד, י): "כי מעת שבא אברהם בברית היו ישראל ובגוים לא יתחשבו, וכמו שאמר בעשו: ודילמא ישראל מומר שאני". בקצרה: אם עשו הוא ישראל מומר - הרי שאבותיו, אברהם ויצחק, הם ישראלים גמורים לכל דבר ועניין.

רבי יהודה בן רבי שמואל רוזאניס היה מגדולי חכמי טורקיה בראשית המאה הי"ח. חיבורו הידוע הוא פירושו על הרמב"ם "משנה למלך". ידוע פחות חיבור אחר שלו - ספר דרשות בשם "פרשת דרכים", העוסק בשאלות הלכתיות שונות הנוגעות לסיפורי המקרא ולמדרשי חז"ל עליהם, למשל: האם מותר היה לאברהם אבינו לתת צדקה לעובדי כוכבים? כלום נתקיימה מצוַת הענקה לעבד עם יציאתו לחופשי בגזרת "ואחרי כן יצאו ברכֻש גדול" (בראשית ט"ו, יד)? האם היה לדוד דין של מלך עוד בחייו של שאול, ואם כן, כיצד מתיישבים הסיפורים על אודותיו בספר שמואל א עם דיני מלך שמחל על כבודו? ועוד.

הדרשה הראשונה בספר זה ("דרך האתרים", דרוש ראשון) עוסקת בנושא המתעורר בסוגייתנו: האם היה לאבותינו מעמד של ישראלים גמורים, או שמא היה מעמדם כשל בני נח. אף שדברי הרמב"ן בפירושו לתורה מהווים, כמובן, יסוד חשוב בדיון זה, נזכרות שם גם דעות חולקות, אך בסיכומו של דבר כותב הפרשת דרכים: "ולדעתי, הראיה שהביא הרמב"ן ממה שנאמר גבי עשו 'ודילמא ישראל מומר שאני' - היא ראיה חותכת!".