קידושין | דף לד | איש ואישה במצוות סוכה

"והרי סוכה, דמצות עשה שהזמן גרמא, דכתיב 'בסוכות תשבו שבעת ימים', טעמא דכתב רחמנא 'האזרח', להוציא את הנשים, הא לאו הכי נשים חייבות!
אמר אביי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא הואיל דכתיב 'בסוכות תשבו', 'תשבו' – כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו, אף סוכה איש ואשתו".

בפשטות נראה שלפי אביי מורכבת סברת ההוה אמינא משני חידושים:

• שהות של אדם בסוכה ללא אשתו אינה בגדר "כעין תדורו".
• כיוון שכך, אפשר להרחיב את חיוב הישיבה בסוכה גם לאישה, אף שעל פי הכללים הרגילים היא אמורה להיות פטורה ממנה, כדי שישיבתו של הגבר בסוכה תעמוד ברף הנדרש. אין הכוונה לחובה של האישה לסייע לבעלה לקיים מצוות: על פי ההוה אמינא, התורה חרגה מכלליה הרגילים והטילה את המצווה גם על האישה, כדי לאפשר לאיש לקיים את המצוה כתיקונה. אומנם, יש בדבר זה מן הקושי, ושמא יש לנסח זאת באופן שונה מעט: מצוות סוכה נושאת אופי של "כעין תדורו", ועל כן מי שחייב בה הוא הבית כמכלול, ולא רק הגברים.

הנדבך השני, על החידוש הגדול הגלום בו, ודאי נדחה למסקנה. אך מה באשר לנדבך הראשון – האם נוכחות האישה מהווה חלק משמעותי מגדר "כעין תדורו"?

שאלה זו תלויה, כפי הנראה, בגרסות השונות בסוגיה בערכין ג ע"ב. על פי הגרסה שלפנינו נאמר שם שכוהנים בשעת עבודתם, שאסורים לשמש מיטותיהם מחמת טומאת קרי, פטורים ממצוות סוכה, שכן אין זה "כעין תדורו". ברם, בגיליון שם מובאת גרסה אחרת, שעל פיה אין העניין עולה בסוגיה כלל.

ואכן, קדמונינו נחלקו בשאלה זו. המהר"ם חלאווה (בתשובותיו סימן ט"ז) טען בתוקף שדירת אדם ללא אשתו היא "כעין תדורו" לכל דבר, ואף טען שהדבר היה ברור גם בשלב ההוה אמינא על פי אביי, שאותה הוא מפרש באופן שונה: "מדכתיב 'תשבו', דמשמע כעין תדורו, והאשה גם היא שייכא בכלל הדירה, הילכך כי כתב קרא 'תשבו' אף נשים במשמע". על פי ההגדרות שהצענו לעיל, הוא חולק על ההנחה הראשונה ומאמץ את החידוש שבהנחה השנייה (בניסוחו השני).

לעומת זאת, המהרי"ל כתב: "עיקר המצוה לישן אשתו עמו בסוכה, וכן אמר שהוא נהג כן בימי בחורותיו" (הלכות סוכות סימן ד'). והוסיף לחדש התורה תמימה (ויקרא כג, מב) שאף שנשים פנויות אינן חייבות בסוכה, נשים נשואות חייבות לסייע לבעליהן במצוות סוכה ולהיות עימם. ועיין ברמ"א (אורח חיים תרלט, ב), שאף הוציא מכך לימוד זכות על מנהגם של רבים מישראל:

"ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, יש אומרים משום צנה, דיש צער לישן במקומות הקרים. ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו, כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור. וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת".