קידושין נג - קידושין הבאים בעבֵרה

  • הרב אביהוד שורץ

קידושין דף נג - קידושין הבאים בעבֵרה

המשנה בדף נב ע"ב עוסקת באדם שקידש אישה בדבר שיש בו קדושה: קודשים, הקדש ומעשר שני. המשנה והגמרא דנות הן במצב שהיה ידוע לצדדים כי הקידושין נעשים בדבר קדוש הן במצב שעובדה זו לא הייתה ידועה.

הגמרא בדף נג ע"ב מעלה שיקול מעניין ביחס למצב שהאישה לא ידעה כי האיש נותן לה חפץ של הקדש. נתינה זו תוביל לכך שאותו חפץ יצא לחולין, דבר המוגדר כמעילה. והנה, אף שהמועל הוא האיש, שנתן לאישה את הכסף, ולא האישה עצמה, מעלה הגמרא אפשרות ש"איהי לא ניחא לה דנתחיל הקדש על ידה", כלומר: האישה אינה רוצה ליטול חלק בפעולה שיש בה מעילה, ועל כן אין היא מעוניינת בקידושין בדרך זו.

מדברים אלו יצא הבית שמואל (אבן העזר סימן כ"ח ס"ק ג) לחדש יסוד גדול. השולחן ערוך שם (סעיף א) עוסק בדין קידושין בחפץ או במעות גזולים. מוקד הדיון בראשונים ובאחרונים בעניין זה נוגע לשאלת בעלותו של הגזלן על החפץ הגזול, אך הבית שמואל מעלה שאלה שונה לחלוטין: "ואם לא גילה לה דגנב, יכולה לומר: 'אין רצוני להתקדש בגניבה', כמו שכתוב בש"ס בקידושין דף נ"ג!". הבית שמואל לומד מסוגייתנו, שבכל מקום שתהליך הקידושין כרוך בעבֵרה של האיש, יכולה האישה לתבוע את ביטול הקידושין!

האחרונים הקשו על דבריו שתי קושיות מרכזיות. הקושיה האחת היא, שמפשטות הסוגיה עולה כי היסוד ש"לא ניחא לה" להתקדש באיסור לא נפסק להלכה. ועיין בשו"ת נודע ביהודה (מהדורא תניינא, אבן העזר, סימן ע"ז, ד"ה ובדברי הב"ש), שדן בעניין זה.

הקושיה השנייה היא מסברה: האם אכן כל האיסורים שווים, וכולם מובילים לכך שהאישה כלל לא תחפוץ בקידושין? האבני מילואים (סימן כ"ח ס"ק ב) טען, שמסברה יש מקום לחלק בין איסורים חמורים לאיסורים קלים, והוסיף כי איסורים חמורים הם איסורים שעונשם מיתה, ואילו איסורים קלים הם איסורים שאין בהם עונש כזה.

כמובן, יש מקום לחשוב גם על הבחנות אחרות בין איסורים שונים. כך, למשל, ניתן להבחין בין איסורי תורה ואיסורי דרבנן. מקובל לומר שאיסורי תורה הם איסורי 'חפצא', כלומר, איסורים שמותירים 'משקעים' בעולם, בעוד שאיסורי דרבנן הם איסורי 'גברא', דהיינו: איסורים הממוקדים בפעולה, ואינם מתייחסים לתוצאותיה.

אם נפרש שהאישה מעוניינת שמהלך הקידושין יהיה טהור לחלוטין, אזי אין מקום להבחין בין איסורים שונים, שהרי בין אם מדובר באיסור גברא ובין אם איסור חפצא לפנינו - סוף סוף איסור יש כאן, והוא עלול להעיב על המהלך. ברם, אם נקבל את ההבחנה בין איסורים שונים, נוכל לומר שבאיסורי דרבנן הבעל אמנם עשה מעשה שלילי, אך בסופו של דבר האישה אינה מקבלת ממון של איסור, ולכן הקידושין יחולו; אך אם באיסור תורה עסקינן, הרי שהגיע ליד האישה ממון של איסור, ודבר זה עשוי, כאמור, לבטל את הקידושין.