קידושין עו - מעמד בנה של בת ישראל מגוי ומעבד

  • הרב שמואל שמעוני

קידושין דף עו - מעמד בנה של בת ישראל מגוי ומעבד

ההסבר האחרון שמביאה הגמרא לפסולם של הכותים הוא דברי רבא כי "עבד ושפחה נתערבו בהן" (עו ע"א). על כך מעירה הגמרא: "איסורא משום מאי? משום שפחה", כלומר: עירובי העבד אינם יוצרים שום חשש, והפסול נובע מעירובי השפחה בלבד. ומבאר רש"י: "דעל כרחך עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר". מבואר מכאן, שבנה של בת ישראל מעבד הנו יהודי כשר, ואם נתערב ואיננו יודעים לזהותו, אין הדבר יוצר חשש. דברים אלו תואמים את ההלכה המוכרת לנו - שיהדות נקבעת על פי האם.

ואולם, המהרש"א הקשה שרש"י סותר עצמו, שהרי לעיל (סח ע"ב, ד"ה לימא קסבר) הסביר את הדעה שבנה של בת ישראל מעובד כוכבים הוא ממזר כך:

"דאתא לאשמועינן דלא שדינן ליה בתר עובד כוכבים דנימא עובד כוכבים הוא ואם נתגייר יהא מותר לבא בקהל; אלא בתר ישראלית שדינן ליה, וכיון שבעבירה נולד הוה ליה ישראל פסול כשאר נולדים ממי שאין עליו קידושין דתנן במתניתין שהם ממזרים".

משמע מכאן, שהדעה שמכשירה את הוולד אינה רואה אותו כיהודי כשר, אלא מייחסת אותו לאביו הגוי, ועל כן אם יבחר להתגייר - הוא יהיה גר כשר. המהרש"א הותיר סתירה זו בצריך עיון.

כיוון מעניין ליישוב הסתירה העלה החמדת שלמה (סימן ב') בתשובתו לבעל נתיבות המשפט. לדבריו, אף שרש"י בסוגייתנו נקט בניסוח הכללי "עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר", יש להבחין בין ההקשרים השונים של שתי הסוגיות: סוגייתנו עוסקת בעבד הבא על בת ישראל, ואילו הסוגיה בדף סח ע"ב - בגוי הבא על בת ישראל; ואף שבשני המקרים הוולד כשר, אופיו של הדין הוא שונה. בנוגע לעבד קבעה הגמרא לעיל סט ע"א ש"אין לו חייס", לפיכך אין הוולד נחשב כלל לילד שלו, כי אם לבנה של האם בלבד, ודבר זה מגדיר אותו כישראל כשר. לגבי גוי, לעומת זאת, קובעת הגמרא ביבמות סב ע"א שבגויותו יש לו חייס, על כן נחשב הילד לבנו, וזקוק לגיור. ואולם - מחדש החמדת שלמה - לאחר שיעבור הבן הליך גיור, ייפסק ייחוסו לאביו הגוי והוא יחזור ויתייחס אחר אמו בלבד (בדומה לבנו של העבד), ואז לא ייחשב גר, כי אם יהודי מלידה: ייאסר בממזרת, יתחייב בפדיון אם הוא בכור, כללו של דבר - יהא נידון כישראל גמור לכל דבר ועניין. הדברים דברי חידוש הם, ויבחר הקורא אם לקבלם.

תקצר היריעה מלהקיף כאן נושא רחב זה - מעמד בנה של יהודייה מגוי - ונסתפק בהפניה לגישה המעניינת העולה בפירוש הרמב"ן לתורה (ויקרא כ"ד, י): שאדם זה הוא יהודי כשר, אך אינו משתייך לקולקטיב הלאום היהודי. להבנת שיטה זו יש לעיין בסוגיות אחרות, ועוד חזון למועד.