דילוג לתוכן העיקרי

קידושין | דף עו | בנה של בת ישראל מגוי ומעבד

הגמרא בסוגייתנו מביאה את נימוקו של רבא לפסולם של הכותים: "עבד ושפחה נתערבו בהן". על כך מעירה הגמרא: "איסורא משום מאי? משום שפחה", כלומר התערבות העבד אינה יוצרת שום חשש, והפסול נובע מעירוב השפחה בלבד. ומבאר רש"י: "דעל כרחך עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר". מבואר כאן שבנה של בת ישראל מעבד הוא יהודי כשר, ואם נתערב ואיננו יודעים לזהותו, אין הדבר יוצר חשש. דברים אלו מתאימים להלכה המוכרת לנו – שיהדות נקבעת על פי האם.

ואולם המהרש"א הקשה שרש"י סותר עצמו, שהרי לעיל (סח ע"ב ד"ה לימא) הסביר את הדעה שבנה של בת ישראל מעובד כוכבים הוא ממזר כך:

"דאתא לאשמועינן דלא שדינן ליה בתר עובד כוכבים דנימא עובד כוכבים הוא ואם נתגייר יהא מותר לבא בקהל, אלא בתר ישראלית שדינן ליה, וכיון שבעבירה נולד הוה ליה ישראל פסול, כשאר נולדים ממי שאין עליו קידושין דתנן במתניתין שהם ממזרים".

מדברי רש"י משמע שהדעה המכשירה את הוולד אינה רואה אותו כיהודי כשר אלא מייחסת אותו לאביו הגוי, ועל כן אם יבחר להתגייר – הוא יהיה גר כשר. המהרש"א הותיר סתירה זו בצריך עיון.

כיוון מעניין ליישוב הסתירה העלה החמדת שלמה (סימן ב') בתשובתו לבעל נתיבות המשפט. לדבריו, אף שרש"י בסוגייתנו נקט ניסוח כללי – "עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר", יש להבחין בין ההקשרים השונים של שתי הסוגיות: סוגייתנו עוסקת בעבד הבא על בת ישראל, ואילו הסוגיה בדף סח ע"ב – בגוי הבא על בת ישראל. אף שבשני המקרים הוולד כשר, אופיו של הדין שונה: בנוגע לעבד קבעה הגמרא לעיל סט ע"א ש"אין לו חייס", לפיכך אין הוולד נחשב בנו אלא בנה של האם בלבד, ולכן הוא מוגדר כישראל כשר, ואילו לגבי גוי קובעת הגמרא ביבמות סב ע"א שבגויותו יש לו חייס, ועל כן הילד נחשב בנו וזקוק לגיור. ואולם החמדת שלמה מחדש שלאחר שהבן יעבור הליך גיור, ייפסק ייחוסו לאביו הגוי והוא יחזור ויתייחס אחר אימו בלבד (בדומה לבנו של העבד), ואז לא ייחשב גר כי אם יהודי מלידה: ייאסר בממזרת, יתחייב בפדיון אם הוא בכור, כללו של דבר – יהא נידון כישראל גמור לכל דבר ועניין. הדברים דברי חידוש הם, ויבחר הקורא אם לקבלם.

תקצר היריעה מלהקיף כאן נושא רחב זה – מעמד בנה של יהודייה מגוי – ונסתפק בהפניה לגישה המעניינת העולה בפירוש הרמב"ן לתורה (ויקרא כד, י). לפי גישה זו בנה של יהודייה מגוי הוא יהודי כשר, אך אינו משתייך לקולקטיב הלאום היהודי. להבנת שיטה זו יש לעיין בסוגיות אחרות, ועוד חזון למועד.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)