עירובין | דף יג | קנקנתום

הגמרא בסוגייתנו עוסקת בכתיבת ספר תורה כאשר בדיו מעורבב חומר הנקרא 'קנקנתום'. מטרת הוספת חומר זה היא בכדי לגרום לכך שהכתב לא ימחק, על כך תמה רבי ישמעאל - פרשת סוטה צריכה להיות מסוגלת להימחק לתוך המים המרים; לדבריו, אנו למדים שהפרשה צריכה להימחק לגמרי ואם מוסיפים את הקנקנותם לא תהיה אפשרות מעשית למחוק את הכתב לגמרי.

לא ברור האם הדרישה שמעלה רבי ישמעאל היא כזו שבעת מחיקת מגילת סוטה אל תוך המים הכתב צריך להימחק לחלוטין או שהמחיקה צריכה להיות כמה שיותר קרובה למחיקה מלאה אבל ידוע שהמציאות היא שישאר רושם כלשהו על הקלף.

מלשון רש"י (ד"ה כתב שיכול) משמע שבכל דיו, גם בלא תוספת של קנקנתום, בעת ניסיון מחיקה ישאר רושם מסויים על הקלף; ההבדל הוא שבדיו רגיל הרושם הוא חלש ביותר ואילו שכשמוסיפים קנקנתום הרושם הוא חזק מאוד. ברם, לשון רש"י במסכת סוטה (דף כ עמוד א ד"ה דבר אחד יש כו') היא שכשאין קנקנתום הדיו נמחק לחלוטין.

על פניו, מדברי רש"י, קשה מאוד להכריע כיצד להבין את דעתו של רבי ישמעאל – מפשט דברי הגמרא נראה לומר שדעתו היא שהכתב צריך להימחק לחלוטין. יתכן להסביר דברי רש"י בכך שכוונתו במסכת סוטה היא שביחס לדיו רגיל שהרושם שנשאר לאחר מחיקה הוא כ"כ זניח, נחשב דיו עם קנקנתום כמי שלא נמחה לגמרי. אם נסביר כך, נראה לומר שלכתחילה צריך לכתוב בכתב שיכול להימחק לחלוטין – ללא קנקנתום וכך למעשה הקפיד רבי ישמעאל בפרשת סוטה. אבל בדיעבד המחיקה לא חייבת להיות מושלמת משום שאי אפשר להגיע באמת למחיקה שבה לא נשאר רושם כלל.

לפי הסבר זה משמע שהדין של רבי ישמעאל הוא מדרבנן*. פועל יוצא מכך שספר תורה שנכתב כולו – גם פרשת סוטה, בדיו המכיל קנקנתום כשר; השאלה תהיה רק לגבי השימוש בפרשה לצורך הכנת 'מי סוטה'. ואם כן, בימנו שאין כותבים מגילות סוטה, ממילא אין כל חשש לכתוב הספר בדיו המכיל קנקנתום**. כלומר, רבי ישמעאל לא מחייב לכתוב ספר תורה ללא קנקנתום, אלא מציע לכתוב כך שאם ירצה אדם להשתמש בפרשה לצורך סוטה האפשרות תהיה קיימת.

ניתן להראות מהסוגיה בסוטה שדעת רבי מאיר ואולי אף דעת רבי ישמעאל היא שמדובר רק בכתיבה לצורך פרשת סוטה: רש"י מפרש שם שרבי ישמעאל הקפיד רק על כתיבת פרשת סוטה ולא על כל הספר. אם כן, מסתבר לומר שדברי רבי מאיר שם ש'לכל מטילין קנקנתום לתוך הדיו חוץ מפרשת סוטה', נאמרו לאחר שקיבל את דברי רבו. מהסבר דבריו של רבי מאיר בגמרא, על ידי רבי יעקב, שהכוונה ל'פרשת סוטה של מקדש', משמע שלא מדובר בדין של הספר תורה אלא רק בכתיבה שעשויה להיות לצורך מי סוטה אבל כתיבה בספר תורה מותר כשהדיו מכיל קנקנתום.

יחד עם האמור, יש לציין שבעלי התוספות במסכת סוטה ובסוגייתנו כותבים שדין כתיבת פרשת סוטה באופן הראוי להימחק הוא מדאורייתא ולכן לדבריהם ספר התורה יהיה פסול***.

_______________________

* בעלי התוספות והר"ן הציעו לומר שהדין הוא מדרבנן (יחד עם זאת, הצעה נוספת שהם מעלים היא שהדין הוא מדאורייתא).

** כעין דברים אלו כותב הריטב"א בחידושיו.

*** רבי יהודה אריה ליב אלתר בשפת אמת (חידושים ובאורים למסכת סוטה) כותב שאם הוסיפו קנקנתום הספר תורה כשר משום שאין זה מדיני כתיבת ס"ת ואי שימת קנקנתום היא רק בכדי שנוכל למחוק אם נרצה לצורך מגילת סוטה.