דילוג לתוכן העיקרי

עבודה זרה | דף עג | ראשון ראשון בטל

 

בדף עג ע"א מובאת מחלוקת אמוראים בגדר הכלל של רבי יוחנן "ראשון ראשון בטל":

"כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: המערה יין נסך מחבית לבור, אפילו כל היום כולו – ראשון ראשון בטל...
כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: המערה יין נסך מצרצור קטן לבור, אפילו כל היום כולו – ראשון ראשון בטל; ודוקא צרצור קטן דלא נפיש עמודיה, אבל חבית, דנפיש עמודיה – לא".


הכלל "ראשון ראשון בטל" משמעו שכשאיסור נופל לתוך היתר בהדרגה, הריהו בטל לגבי ההיתר, אף על פי שבסך הכול נפלה להיתר כמות ניכרת של איסור, שבעיקרון יש בה כדי לאסור את התערובת. האמוראים נחלקים על אודות הכלי שממנו נשפך האיסור: לדעת רב דימי, האיסור בטל גם אם נשפך מתוך חבית, שפתחה רחב, ואילו רב יצחק בר יוסף סבור שהאיסור בטל רק אם נשפך מתוך צרצור קטן. מה בין עירוי מחבית לעירוי מצרצור?

הרמב"ן (הובאו דבריו בר"ן, לה ע"ב מדפי הרי"ף) מבאר:

"וטעמא דמילתא, דחבית, כיון דנפיש עמודיה, הרי הוא כאילו כל היין שבחבית מחובר לבור, דכיון דנפיש עמודיה, חבורו חשוב כנופל בבת אחת דמי. אבל צרצור קטן, דלא נפיש עמודיה, אין כל היין שבצרצור כנופל בבת אחת לבור, הלכך ראשון ראשון בטל".


לדבריו, ההבדל הוא שבקילוחו הדק של הצרצור נידונה כל טיפה כעומדת בפני עצמה, ולכן בטלה ליין שבבור, ואילו הקילוח הרחב של החבית מחשיב את היין שבה כנופל לבור בבת אחת.

על פי זה יש לדון במה נחלקו האמוראים. מדברי הראשונים עולה שמחלוקתם 'כמותית' בלבד, רוצה לומר: הכול מודים לעיקרון המובא ברמב"ן, שאם העירוי נחשב "בבת אחת", הריהו אוסר את היין, אלא שנחלקו אימתי הוא מוגדר "בבת אחת". מתוך הבנה זו כתבו התוספות (ד"ה ודווקא) שגם רב דימי, המתיר בעירוי מחבית, יאסור בעירוי מגיגית, שפתחה רחב יותר. וכן עולה מדברי רש"י (ד"ה ראשון), שאם נשברה החבית ונשפך כל היין שבה לבור בבת אחת, מודה רב דימי שנאסר כל היין.

אבל הרי"ד חלק בתוספותיו (ד"ה אפילו) על רש"י והתוספות וכתב שרב דימי מתיר את היין שבבור אפילו נשברה החבית ונשפכה אליו בבת אחת. ונראה שלדעתו נחלקו האמוראים בהבנת כללו של רבי יוחנן "ראשון ראשון בטל". רב יצחק בר יוסף הבין כדברי הרמב"ן, שבעירוי הדרגתי כל טיפה נידונה בפני עצמה ובטלה ליין שבבור. אבל רב דימי סבור שאין מדובר בביטול כמותי – ביטול של כל טיפה וטיפה יחידה בבור הגדול – כי אם בביטול איכותי: יין האיסור הנשפך לבור בטל לגבי יין ההיתר הקבוע בבור, "שאותו דבר שעומד במקומו חשוב יותר מן הבא עליו" (לשון הר"ן שם). משום כך סבור רב דימי שאין לחלק בין עירוי מצרצור קטן לעירוי מחבית, או אפילו מגיגית, וכל יין שנשפך לבור בטל ליין שכבר נמצא בו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)