דילוג לתוכן העיקרי

עבודה זרה | דף סה | רבא ובר שישך

 

בדף סה ע"א מובאת שיחה בין רבא ובר שישך. רבא מעיד על בר שישך שאינו עובד עבודה זרה, אך נראה שבכל הנוגע לתאוות העולם הזה לא זכה בר שישך לתקן את עצמו. חכמינו מתארים בתיאורים עזים ובוטים במיוחד כיצד ביקש בר שישך ליהנות בעת ובעונה אחת מכל הנאות העולם. [מפליא הדבר שרבא ביקר את בר שישך דווקא בשעה שהיה הלז שקוע בתאוותיו; כלום לא ראה רבא בעיה בעצם הדיון והשיח עם בר שישך בעודו שקוע בענייניו בבית המרחץ?!]

בר שישך התגאה בהנאות שהתקין לעצמו, וטען שהן עולות במתיקותן על העולם הבא המובטח לישראל. רבא השיבו ש"דידן עדיפא טפי מהאי", לפי שבעולם הבא לא תהיה אימת המלכות. ומסתבר שאין כוונתו לומר שגם העולם הבא הוא עולם של הנאה גשמית, אלא שמעלה יתרה יש בו, שאין אימת מלכות, כי אם להבהיר שהעולם הבא שונה מהותית מעולם ההנאות של בר שישך, המוגבל, בסופו של דבר, במסגרות העולם הזה (שאימת המלכות מייצגת אותן). העולם הבא משמעו הסתופפות בצלו של הקב"ה והנאה מזיו השכינה, דהיינו ביטול מוחלט של הקשר לעולם הזה. בעולם הבא אין אימת מלכות משום שהנשמות מתכללות ומתבטלות באינסוף ברוך הוא, וזה עומק הקשר בינן ובין המלכות – מלכות ריבונו של עולם.

אגדה זו – מה עניינה? בספרו על אגדות הש"ס, אפיקי ים, מעיר רבי יצחק אייזיק חבר:

"פשט דברי המאמר – קשה מאוד!"


בהמשך דבריו הוא מבאר כי בר שישך טען שהצליח להשיג את ההנאה הגדולה ביותר, שאין אדם מתאווה אחריה לשום דבר אחר. והשיבו רבא, שבעולם הזה אי אפשר לספק את התאווה, ורק בעולם הבא – שעליו הבטיח הנביא "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ" (ישעיהו נ"ח, יא) – יוכל האדם לומר שבא על סיפוקו, כשייהנה מזיו השכינה.

כאמור, מוקד האגדה הוא שאלת היחס להנאות העולם. בר שישך ראה בהן את חזות הכול, ורבא הבהיר לו כי החידוש המרכזי שבעולם הבא הוא ההתנתקות מן העולם וההתבטלות כלפי הקב"ה. על רקע זה, נראים דבריו של רב פפי בהמשך הסוגיה תמוהים ביותר:

"אמר רב פפי: איבעי ליה למימרא ליה מהאי קרא: 'בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר' (תהילים מ"ה, י)".


פסוק זה עוסק אף הוא באדם שנהנה מהבלי העולם, ונשים יפות ניצבות לצדו. מה מקומו של פסוק זה בענייננו? האומנם 'יורד' כאן רב פפי לעולם המונחים הרדוד של בר שישך, ומבקש להוכיח כי ההנאה החומרית והגופנית השמורה לישראל גדולה מן ההנאה שהוא שקוע בה?! אולי אמר רב פפי את דבריו "לתשובת המינים". אך מכל מקום, מדבריו מתקבל הרושם שיש מקום לדון בעולם הבא גם במישור ההנאה הגשמית, והדברים נראים תמוהים ביותר. ואכן, דומה שרב נחמן בר יצחק מתקומם על כך:

"אמר רב נחמן בר יצחק: איבעי ליה למימרא ליה מהכא: 'עַיִן לֹא רָאָתָה אֱ-לֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ' (ישעיהו ס"ד, ג)".


הווה אומר: אין טעם לדון ולהתנצח על דרגת ההנאה שלעולם הבא. כל ייחודו של העולם הבא, שאין אדם מסוגל להבינו ולתארו. סביר להניח שבמסגרת אי-ההבנה הזאת יש להתנתק מן המונחים הארציים והגופניים, ולהאמין שהעולם הבא כולו מבוסס על מונחים שונים לחלוטין.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)